Auction 5
Feb 4, 2019
RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 155:
First known edition of the very rare book "megilat eyva" by the author of 'tosafot yom tov' with germen ...
more...
|
|
|
Sold for: $2,000
Start price:
$
1,000
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
First known edition of the very rare book "megilat eyva" by the author of 'tosafot yom tov' with germen translation. With dedication by rabbi meir Shapira abad Lublin to aked sfarim of agudat isrel. Bresloy 1837.
ספר
"מגילת איבה" מהגאון הנודע בשמו
'תוספות יום טוב' על המשניות. מגילה זו פקד וצוה לצאצאיו עד עולם לקראה בראש חודש שמרבין בו שמחה ולעשותו יו"ט בהודיה לבורא עולם על חסדיו אשר הפליא עמו. יו"ל פעם ראשונה מכי"ק של בעל התוספות יו"ט, ע"י משה זלאטווי נין המחבר. "מהדורה ראשונה" הידועה". ברסלוי, תקצ"ז[1837], בדפוס הירש זולצבך, 12, 46 ע'; עברית וגרמנית עמוד מול עמוד.
באוצר הספר וינוגרד – רוזנפלד מופיע שייתכן שהיו מהדורות קודמות שאחת מהם נרשמה בבן יעקב,
בספריה הלאומית לא מופיע שהיו מהדורות מוקדמות לפני המהדורה שלפנינו.
הסכמות רבי שלמה זלמן אב"ד ברסלוי ורבי שמואל לנדא אב"ד קעמפנא. כולל 2 מכתבי תנחומין מהמביא לבית הדפוס משה זלאטווי.
בשער הספר הקדשה קצרה בכ"י הגאון רבי מאיר שפירא ר"י חכמי לובלין ומחולל הדף היומי: הקדש לעיקד אגודת ישראל וחתימתו הק' מאיר שפירא אבד"ק.
ספר נדיר ביותר, הופיע במכירות פומביות פעם אחת בלבד במכירת קסטנבוים נובמבר 2014 והוא נמכר ב- 6500$
כריכת קרטון פשוטה יחסית חדשה, נייר טוב, שוליים מינימאליים, חסר בפינה שמאלית העליונה ברוב דפי הספר עם פגיעה באותיות ספורות בכל דף באופן כללי למעט החסר בפינה למעלה מצב טוב מאוד.
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (של"ט 1579 - תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב") היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספת יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה. בצעירותו למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (שפ"ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר"ח אדר באותה השנה, כאב"ד בווינה.
בשנת שפ"ז חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 (שפ"ט) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר".
רבי מאיר שפירא מלובלין. (תרמ”ז – תרצ”ג, 1887-1933), התפרסם כבר מהיותו ילד בכישוריו הפלאיים וכונה בפי כל “העילוי משא”ץ”. הוא כיהן כרב בגלינא, בסאנוק, בפיעטרקוב, ולבסוף בלובלין. הוא ייסד את ישיבת חכמי לובלין שהפכה ברבות הזמן לישיבת הדגל בפולין. הוא הגה את רעיון הדף היומי, בו לומדים עשרות אלפים עד ימינו אנו.
באוצר הספר וינוגרד – רוזנפלד מופיע שייתכן שהיו מהדורות קודמות שאחת מהם נרשמה בבן יעקב,
בספריה הלאומית לא מופיע שהיו מהדורות מוקדמות לפני המהדורה שלפנינו.
הסכמות רבי שלמה זלמן אב"ד ברסלוי ורבי שמואל לנדא אב"ד קעמפנא. כולל 2 מכתבי תנחומין מהמביא לבית הדפוס משה זלאטווי.
בשער הספר הקדשה קצרה בכ"י הגאון רבי מאיר שפירא ר"י חכמי לובלין ומחולל הדף היומי: הקדש לעיקד אגודת ישראל וחתימתו הק' מאיר שפירא אבד"ק.
ספר נדיר ביותר, הופיע במכירות פומביות פעם אחת בלבד במכירת קסטנבוים נובמבר 2014 והוא נמכר ב- 6500$
כריכת קרטון פשוטה יחסית חדשה, נייר טוב, שוליים מינימאליים, חסר בפינה שמאלית העליונה ברוב דפי הספר עם פגיעה באותיות ספורות בכל דף באופן כללי למעט החסר בפינה למעלה מצב טוב מאוד.
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (של"ט 1579 - תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב") היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספת יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה. בצעירותו למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (שפ"ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר"ח אדר באותה השנה, כאב"ד בווינה.
בשנת שפ"ז חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 (שפ"ט) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר".
רבי מאיר שפירא מלובלין. (תרמ”ז – תרצ”ג, 1887-1933), התפרסם כבר מהיותו ילד בכישוריו הפלאיים וכונה בפי כל “העילוי משא”ץ”. הוא כיהן כרב בגלינא, בסאנוק, בפיעטרקוב, ולבסוף בלובלין. הוא ייסד את ישיבת חכמי לובלין שהפכה ברבות הזמן לישיבת הדגל בפולין. הוא הגה את רעיון הדף היומי, בו לומדים עשרות אלפים עד ימינו אנו.
