Auction 5
Feb 4, 2019
Israel
RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 187:
dedication the rabanim brothers rabbi eliyahoo and rabbi moshe shterenbuch, and stamps the admor rabbi meir Yosef ...
more...
|
|
|
Sold for: $420
Start price:
$
70
Auction house commission:
23%
More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
dedication the rabanim brothers rabbi eliyahoo and rabbi moshe shterenbuch, and stamps the admor rabbi meir Yosef robin on the book "rosh Yosef". Pyeterkov 1910.
ספר "ראש יוסף" על מסכת חולין, מהגאון רבי יוסף תאומים בעל הפרי מגדים. ב"ח.
פיעטרקוב, תר"ע[1910], בדפוס מרדכי צעדערבוים, ק"ן ד'; לכל חלק שער נפרד.
בדף הפורזץ: הקדשת האחים הרבנים רבי משה ורבי אליהו שטרנבוך, ההקדשה ממוענת להחתן הגאון רבי שמחה בונים ליבערמאן מלונדון לרגל יום חתונתו עם זוג' הרבנית נכדת הצדיקים לבית ווארקא זי"ע.
בנוסף חותמות דהויות של
האדמו"ר רבי מאיר יוסף רובין נכדו של האדמו"ר "רבי ישעילה מקרעסטיר.
כריכה מקורית, נייר עבה טוב אבל מעט יבש, מעט כתמים, מעט נקבי עש בדפים אחרונים, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבי יוסף בר מאיר תאומים תפ"ז- תקנ"ב(1727-1792). מגדולי פרשני שולחן ערוך. נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים (פמ"ג). בתק"ל התמנה לדיין, מגיד מישרים ומורה צדק בלבוב. משנת תקמ"א רב ואב"ד בפרנקפורט דאודר. חיבר הרבה ספרים בלימוד והלכה. פרי מגדים, ראש יוסף, פורת יוסף, שושנת העמקים ועוד.
הרה"ק רבי מאיר יוסף רובין מקערעסטיר זיע"א. הי"ד נולד לאביו הרה"ק רבי ברוך רובין אבדק"ק בריזדאוויץ זיע"א, נכד הרה"ק מרופשיץ ועוד מגדולי הצדיקים זי"ע. נשא את זו' הרבנית הצדיקת בת הרה"ק רבי אברהם מקערעסטיר, שהיה בנו וממלא מקומו של אביו הצה"ק רבי ישעי'לע מקערעסטיר זי"ע, במשך שש שנים היה סמוך על שולחן חותנו זקינו הרה"ק רבי ישעי'לע והתבשם מאור צדקתו וקדושתו אשר הראה לו חיבה יתירה וזכה אצלו לקרבה מרובה. לפני הסתלקותו של הרה"ק רבי ישעי'לע הבחינו שחזה ברוח קדשו שבנו רבי אברהמ'לע לא יאריך ימים על ממלכתו, על כן סמך את ידיו על נכדו אהוב נפשו, שברבות הימים ימלא את מקומו וימשיך את דרכו בקודש. הנהגתו של הרה"ק רבי אברהמ'לע נמשך רק כ"ב חדשים מיום ג' אייר תרפ"ה ועד לח"י אדר א' תרפ"ז, כאשר לפני פטירתו הביא את רצון קדשו שחתנו אהובו כבנו רבינו זיע"א ימלא את מקומו, וימשיך את הנהגת שושילתא קדישא בית קערעסטיר, והנהגת קדשו נמשך י"ז שנה עד שגורשו היהודים מקערעסטיר, והובלו לאושוויץ שם נעקד על קדושת השם. מדברי תורתו נדפסו בסוף ספר אביו שארית ברוך.
הרב הגאון רבי אליהו שטרנבוך. (תרצ"ב - תשע"ז). היה אב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן שבבלגיה במשך כחמישים שנה. נולד בלונדון לר' אשר שטרנבוך, בן למשפחה המיוחסת לרש"י, ולדבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה'. מצאצאי הגר"א. למד בישיבת גייטסהד וישיבת חברון בירושלים. נשא את בת רבי ברוך הגר בעל ה'מקור ברוך', מייסד חסידות סרט ויז'ניץ. אחרי חתונתו שימש כר"מ ראשי בישיבת 'יחל ישראל' ברמת ויזניץ' בחיפה, בשנת תשכ"ד עבר לאנטוורפן, שם מונה לראב"ד. בשנת תשכ"ג עבר לאנטוורפן, שם מונה לדיין בבית דינו של הרב חיים קרייזווירט, בקהילת "מחזיקי הדת", ומאז עסק בהפצת תורה והלכה במדינה במשך כחמישים שנה. לאחר פטירת הרב קרייזווירט בשנת ה'תשס"ב, עלה לכהן תחתיו כראב"ד. עסק רבות גם בדרשנות, בצדקה וחסד לנזקקים וחולים. נפטר בתשע"ז, ונקבר באוהל אדמור"י בית ויזניץ.
אחיו הרב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א. (תרפ"ו). ראב"ד העדה החרדית בירושלים ופוסק הלכה. מכהן גם כראש ישיבה. למד בישיבת תורת אמת בלונדון אצל הרב משה שניידר ובישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ולהרב דב בעריש וידנפלד מטשעבין. האדמו"ר מגור הרב ישראל אלתר למד עמו מדי יום שישי בחברותא והרב שטרנבוך אף סעד לעיתים על שולחנו בשבתות. לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש ישיבת המתמידים. לאחר מכן התגורר בבני ברק. בתקופה זו חיבר את סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל וקהילה בראש העין. אחר כך היגר לדרום אפריקה ושימש כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג. כיום מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, שם הקים מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת. בשנת ה'תשמ"ט עם פטירת רבה של העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית. מאז שנת ה'תשס"ג הוא מכהן כראב"ד. בשנת תשנ"ב החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות", שבעה כרכים.
ספר "ראש יוסף" על מסכת חולין, מהגאון רבי יוסף תאומים בעל הפרי מגדים. ב"ח.
פיעטרקוב, תר"ע[1910], בדפוס מרדכי צעדערבוים, ק"ן ד'; לכל חלק שער נפרד.
בדף הפורזץ: הקדשת האחים הרבנים רבי משה ורבי אליהו שטרנבוך, ההקדשה ממוענת להחתן הגאון רבי שמחה בונים ליבערמאן מלונדון לרגל יום חתונתו עם זוג' הרבנית נכדת הצדיקים לבית ווארקא זי"ע.
בנוסף חותמות דהויות של
האדמו"ר רבי מאיר יוסף רובין נכדו של האדמו"ר "רבי ישעילה מקרעסטיר.
כריכה מקורית, נייר עבה טוב אבל מעט יבש, מעט כתמים, מעט נקבי עש בדפים אחרונים, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבי יוסף בר מאיר תאומים תפ"ז- תקנ"ב(1727-1792). מגדולי פרשני שולחן ערוך. נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים (פמ"ג). בתק"ל התמנה לדיין, מגיד מישרים ומורה צדק בלבוב. משנת תקמ"א רב ואב"ד בפרנקפורט דאודר. חיבר הרבה ספרים בלימוד והלכה. פרי מגדים, ראש יוסף, פורת יוסף, שושנת העמקים ועוד.
הרה"ק רבי מאיר יוסף רובין מקערעסטיר זיע"א. הי"ד נולד לאביו הרה"ק רבי ברוך רובין אבדק"ק בריזדאוויץ זיע"א, נכד הרה"ק מרופשיץ ועוד מגדולי הצדיקים זי"ע. נשא את זו' הרבנית הצדיקת בת הרה"ק רבי אברהם מקערעסטיר, שהיה בנו וממלא מקומו של אביו הצה"ק רבי ישעי'לע מקערעסטיר זי"ע, במשך שש שנים היה סמוך על שולחן חותנו זקינו הרה"ק רבי ישעי'לע והתבשם מאור צדקתו וקדושתו אשר הראה לו חיבה יתירה וזכה אצלו לקרבה מרובה. לפני הסתלקותו של הרה"ק רבי ישעי'לע הבחינו שחזה ברוח קדשו שבנו רבי אברהמ'לע לא יאריך ימים על ממלכתו, על כן סמך את ידיו על נכדו אהוב נפשו, שברבות הימים ימלא את מקומו וימשיך את דרכו בקודש. הנהגתו של הרה"ק רבי אברהמ'לע נמשך רק כ"ב חדשים מיום ג' אייר תרפ"ה ועד לח"י אדר א' תרפ"ז, כאשר לפני פטירתו הביא את רצון קדשו שחתנו אהובו כבנו רבינו זיע"א ימלא את מקומו, וימשיך את הנהגת שושילתא קדישא בית קערעסטיר, והנהגת קדשו נמשך י"ז שנה עד שגורשו היהודים מקערעסטיר, והובלו לאושוויץ שם נעקד על קדושת השם. מדברי תורתו נדפסו בסוף ספר אביו שארית ברוך.
הרב הגאון רבי אליהו שטרנבוך. (תרצ"ב - תשע"ז). היה אב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן שבבלגיה במשך כחמישים שנה. נולד בלונדון לר' אשר שטרנבוך, בן למשפחה המיוחסת לרש"י, ולדבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה'. מצאצאי הגר"א. למד בישיבת גייטסהד וישיבת חברון בירושלים. נשא את בת רבי ברוך הגר בעל ה'מקור ברוך', מייסד חסידות סרט ויז'ניץ. אחרי חתונתו שימש כר"מ ראשי בישיבת 'יחל ישראל' ברמת ויזניץ' בחיפה, בשנת תשכ"ד עבר לאנטוורפן, שם מונה לראב"ד. בשנת תשכ"ג עבר לאנטוורפן, שם מונה לדיין בבית דינו של הרב חיים קרייזווירט, בקהילת "מחזיקי הדת", ומאז עסק בהפצת תורה והלכה במדינה במשך כחמישים שנה. לאחר פטירת הרב קרייזווירט בשנת ה'תשס"ב, עלה לכהן תחתיו כראב"ד. עסק רבות גם בדרשנות, בצדקה וחסד לנזקקים וחולים. נפטר בתשע"ז, ונקבר באוהל אדמור"י בית ויזניץ.
אחיו הרב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א. (תרפ"ו). ראב"ד העדה החרדית בירושלים ופוסק הלכה. מכהן גם כראש ישיבה. למד בישיבת תורת אמת בלונדון אצל הרב משה שניידר ובישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ולהרב דב בעריש וידנפלד מטשעבין. האדמו"ר מגור הרב ישראל אלתר למד עמו מדי יום שישי בחברותא והרב שטרנבוך אף סעד לעיתים על שולחנו בשבתות. לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש ישיבת המתמידים. לאחר מכן התגורר בבני ברק. בתקופה זו חיבר את סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל וקהילה בראש העין. אחר כך היגר לדרום אפריקה ושימש כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג. כיום מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, שם הקים מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת. בשנת ה'תשמ"ט עם פטירת רבה של העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית. מאז שנת ה'תשס"ג הוא מכהן כראב"ד. בשנת תשנ"ב החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות", שבעה כרכים.
