Auction 5
Feb 4, 2019
Israel
RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 136:
"first edition" the book "toray zahav" about shir hashirim- "shekel hakodesh" about megilat ester. By harav hagaon ...
more...
|
|
|
Sold for: $50
Start price:
$
50
Auction house commission:
23%
More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
"first edition" the book "toray zahav" about shir hashirim- "shekel hakodesh" about megilat ester. By harav hagaon rabbi Avram naftaly shayer. Mayintz 1875.
ספר
"תורי זהב" על שיר השירים ונוסף עליו מאמר בעניין מגילת אסתר בשם 'שקל הקודש', מהרה"ג רבי הירץ אברהם נפתלי שייאר אב"ד מגנצא(מיינץ). יו"ל ע"י נכדו רבי שמואל באנדי שגם הוסיף שני חיבורים קטנים על הספר 'ברית קודש' – 'תורה אור', חידושים ושו"ת.
"מהדורה ראשונה". מיינץ(מגנצא), תרל"ה[1875], בדפוס יחיאל ברי"ל, 2, תנ"א, 17 עמ'; כולל הקדמת המחבר והקדמת נכד המחבר המו"ל.
כריכה פשוטה מנותקת, נייר יבש ומעט שביר, באופן כללי מצב טוב מאוד.
הגאון רבי הירץ אברהם נפתלי שייאר אב"ד מגנצא. (תקי"ד – תקפ"ג). היה אחד מגדולי רבני גרמניה בראשית תקופת המאבק ביהדות הרפורמית. יותר מ-40 שנה כיהן מהרא"ן כראש ישיבה והרביץ תורה בעיר מיינץ. בעיר זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנסיכת הסן-דארמשטאט שבדרום גרמניה. מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת תקנ"ט נאות לשרת בקודש כרב במיינץ ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. החתם סופר, שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'. השפעת מהרא"ן הגיעה למרחקים. תלמידיו תפסו מקומות מובילים בהנהגה היהודית. חלקם נבחרו לכהן כרבני קהילות בצרפת ובגרמניה ובתוכם אחד מגדולי התורה החשובים בגרמניה, הרב יעקב עטלינגער. 'היה מתחסד עם קונו', עוסק 'בנגלה ובנסתר' ונוהג בסיגופים ובתעניות. הוא היה מתעורר בשעה מוקדמת לעסוק בקבלה, אך הסתיר את הנהגותיו ואת בקיאותו בתורת הסוד. בשנת תקע"ד נתונה היתה העיר מיינץ 'במצור ובמצוק ובצרה גדולה'. מגפה פרצה במיינץ ונפל ל'חולי כבד מאוד'. בתוך מחלתו היה מספר חידושיו על שיר השירים למסובבים את מיטתו אך השומעים לא הבינוהו. כשניצל, הסיק שיש משימה מיוחדת שנקבעה עוד בטרם לידתו והיא לגלות סודות קבליים לשיר השירים. הוא ייחס את השנים שנוספו לו לחסד משמים המאפשרות לו לקיים חובה שנקבעה 'קודם יצירתי לעולם הזה' ולפרסם את ספרו 'תורי זהב'.
נכדו רבי שמואל באנדי. תלמידו החביב של סבו אשר הכניס אותו לסודות התורה והאמונה. גדול בתורה, בקי בש"ס ומדקדק במצוות. למדנותו של הרב שמואל באנדי מגיעה לידי ביטוי בהערות רבות ובקונטרסים שהדפיס בתוך הספר 'תורי זהב'. הוא הביא שני חיבורים - 'ברית קדש' (בירור מאמרי חז"ל על ברית מילה) ו'תורה אור' הדן בגמרא ובשיטות הראשונים. בסוף 'תורה אור', הדפיס הרב שמואל באנדי אוסף תשובות ובירורים הלכתיים. התשובות משקפות מספר סוגיות שהעסיקו את רבני גרמניה כמו שחיטה (אווז עם חרטום שחור), התרת עגונות, מילה בשבת, הליכה בעירוב והכשרת אפיית מצות במכונה. בשנת תרי"ג במיינץ עם התגברות השינויים ברוח הרפורמה (למשל הוכנס עוגב בבית הכנסת), החליט הרב שמואל שאין מנוס אלא לפרוש מהקהילה. על מנת לחזק את מעמדו וסמכותו, קיבל הרב שמואל היתר הוראה משניים מגדולי התורה בגרמניה. הוא השתדל רבות אצל השלטונות עד שזכו להכרה בקהילה האורתודוקסית הקטנה. והקים הרב שמואל הנהגה רבנית חלופית. כך קמה במיינץ קהילה נפרדת בדומה לערים אחרות בגרמניה כפרנקפורט וברלין. הרב שמואל נפטר בשנת תרל"ח (1877). חתנו היה הרב המפורסם רבי מאיר להמן רב קהילת מינץ למעלה מ – 35 שנה, אחד הלוחמים הגדולים נגד ההשכלה.
ספר
"תורי זהב" על שיר השירים ונוסף עליו מאמר בעניין מגילת אסתר בשם 'שקל הקודש', מהרה"ג רבי הירץ אברהם נפתלי שייאר אב"ד מגנצא(מיינץ). יו"ל ע"י נכדו רבי שמואל באנדי שגם הוסיף שני חיבורים קטנים על הספר 'ברית קודש' – 'תורה אור', חידושים ושו"ת.
"מהדורה ראשונה". מיינץ(מגנצא), תרל"ה[1875], בדפוס יחיאל ברי"ל, 2, תנ"א, 17 עמ'; כולל הקדמת המחבר והקדמת נכד המחבר המו"ל.
כריכה פשוטה מנותקת, נייר יבש ומעט שביר, באופן כללי מצב טוב מאוד.
הגאון רבי הירץ אברהם נפתלי שייאר אב"ד מגנצא. (תקי"ד – תקפ"ג). היה אחד מגדולי רבני גרמניה בראשית תקופת המאבק ביהדות הרפורמית. יותר מ-40 שנה כיהן מהרא"ן כראש ישיבה והרביץ תורה בעיר מיינץ. בעיר זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנסיכת הסן-דארמשטאט שבדרום גרמניה. מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת תקנ"ט נאות לשרת בקודש כרב במיינץ ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. החתם סופר, שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'. השפעת מהרא"ן הגיעה למרחקים. תלמידיו תפסו מקומות מובילים בהנהגה היהודית. חלקם נבחרו לכהן כרבני קהילות בצרפת ובגרמניה ובתוכם אחד מגדולי התורה החשובים בגרמניה, הרב יעקב עטלינגער. 'היה מתחסד עם קונו', עוסק 'בנגלה ובנסתר' ונוהג בסיגופים ובתעניות. הוא היה מתעורר בשעה מוקדמת לעסוק בקבלה, אך הסתיר את הנהגותיו ואת בקיאותו בתורת הסוד. בשנת תקע"ד נתונה היתה העיר מיינץ 'במצור ובמצוק ובצרה גדולה'. מגפה פרצה במיינץ ונפל ל'חולי כבד מאוד'. בתוך מחלתו היה מספר חידושיו על שיר השירים למסובבים את מיטתו אך השומעים לא הבינוהו. כשניצל, הסיק שיש משימה מיוחדת שנקבעה עוד בטרם לידתו והיא לגלות סודות קבליים לשיר השירים. הוא ייחס את השנים שנוספו לו לחסד משמים המאפשרות לו לקיים חובה שנקבעה 'קודם יצירתי לעולם הזה' ולפרסם את ספרו 'תורי זהב'.
נכדו רבי שמואל באנדי. תלמידו החביב של סבו אשר הכניס אותו לסודות התורה והאמונה. גדול בתורה, בקי בש"ס ומדקדק במצוות. למדנותו של הרב שמואל באנדי מגיעה לידי ביטוי בהערות רבות ובקונטרסים שהדפיס בתוך הספר 'תורי זהב'. הוא הביא שני חיבורים - 'ברית קדש' (בירור מאמרי חז"ל על ברית מילה) ו'תורה אור' הדן בגמרא ובשיטות הראשונים. בסוף 'תורה אור', הדפיס הרב שמואל באנדי אוסף תשובות ובירורים הלכתיים. התשובות משקפות מספר סוגיות שהעסיקו את רבני גרמניה כמו שחיטה (אווז עם חרטום שחור), התרת עגונות, מילה בשבת, הליכה בעירוב והכשרת אפיית מצות במכונה. בשנת תרי"ג במיינץ עם התגברות השינויים ברוח הרפורמה (למשל הוכנס עוגב בבית הכנסת), החליט הרב שמואל שאין מנוס אלא לפרוש מהקהילה. על מנת לחזק את מעמדו וסמכותו, קיבל הרב שמואל היתר הוראה משניים מגדולי התורה בגרמניה. הוא השתדל רבות אצל השלטונות עד שזכו להכרה בקהילה האורתודוקסית הקטנה. והקים הרב שמואל הנהגה רבנית חלופית. כך קמה במיינץ קהילה נפרדת בדומה לערים אחרות בגרמניה כפרנקפורט וברלין. הרב שמואל נפטר בשנת תרל"ח (1877). חתנו היה הרב המפורסם רבי מאיר להמן רב קהילת מינץ למעלה מ – 35 שנה, אחד הלוחמים הגדולים נגד ההשכלה.
