|
LOT 3:
more...
|
|
|
Sold for: $120
Start price:
$
120
Buyer's Premium: 19%
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
פרי עיטו של הקריקטוריסט זאב (יעקב פרקש) 1923-2002 . חתומה בחתימת המאייר.
״ כולנו נצטרך לשלם ״
קול עיתונאי ביקורתי ציני וחשוב. מתוך המאמר שפורסם בסמוך לקריקטורה של זאב בעיתון מעריב אוקטובר 1975. כולל גזיר עיתון מקורי בו מופיעה הקריקטרה לצד הכתבה.
״ גם ביום השביעי לשביתת העובדים בבתי המלאכה של
״אל על״ שיחקו אתמול השובתים במשחק הקוביות ״ זניף ״ ובקלפים ״ להעביר את הזמן ״ בסככה מול המטוסים הדוממים של ״ אל על ״.
מה עושים כל היום?באים לעבודה לפי המשמרת. כל יום באים לעבודה ומחכים למילה להפעיל את המטוסים. בינתיים משחקים. מה יש לעשות?״ אמר שובת, העובד 15 שנים ב ״ אל על ״.
תאמין לי , יש לנו רגש למטוסים, הם כמו הילדים שלנו. נשמח לא לראות אותם פה משתזפים בשמש״ - אמר השובת. שובת שסרב להזדהות טען כי מצב הרוח ״ ממש מצויין ״. מרגישים עכשיו טוב יותר. יש הד בציבור ומעט יותר הבנה לעניין שלנו. אבל כואב לנו. כואב מאד. אם העסק ייהרס - גם אנחנו ניהרג איתו״. ״מה אתה מקשקש״, מגיב שובת אחר. מי ייהרס, אנחנו?
אנו בעלי מקצוע א׳ א׳, נוכל למצוא עבודה במקומות אחרים ולהרוויח יותר מאשר אנו מרוויחים היום
ב ״ אל על ״. אבל השקענו שנים טובות מחיינו במטוסים האלה והעניין איכפת לנו. ״מזמן כבר היינו מתקפלים״, אמר.
עובד שישב על כבש מדרגות נראה עצוב: ״מפני שכואב לי על המיליונים שמתבזבזים.אבל המלחמה שלנו היא מלחמה צודקת״. ״ אם יש ב ״ אל על ״ כל כך הרבה שביתות, אולי צריך להחליף את ההנהלה״. אמר עובד ותיק. שני עובדי תחזוקה ששובצו לעבודה בתחזוקת מטוסים, לא רצו לדבר על השביתה של חבריהם מעובדי בתי המלאכה. אם כי יש להם : דעות ברורות ומוחלטות ״ בקשר לכך. כל החום עבדנו בפנים המטוס. הנוסע לא רואה את המנוע. הוא רואה את המושב שלו ושל שכניו. לנוסע איכפת שפנים המטוס יהיה נקי ומסודר ושהשורות יהיה טוב ואדיב״, אמר אחד מהם והוסיף: ״ כולם רוצים לחזור לעבודה,חבל שהדברים הגיעו לאן שהגיעו. למה לנהל מלחמת התשה, העולה למדינה מיליונים? הרי בסופו של דבר נצטרך כולנו לשלם את ההפסדים״, אמר ונע לעבר המטוס.
הקריקטורה מקורית מיושמת בדיו על נייר, חתומה בחתימתו של זאב - יעקב קרקש, מידות: 32x20
זאב - קריקטוריסט ומאייר, חתן פרס סוקולוב לעיתונות (1981) ופרס ישראל לתקשורת ולעיתונות (1993).
אמן שיצר קריקטורות פוליטיות שנונות, אייר פורטרטים בקו גאוני, משוגע לתיאטרון, אוהד שרוף של ספורט, הציג תערוכות ברחבי הגלובוס, שבר שיאים של כמויות יצירה, הקפיד לפרגן לכל הקולגות ולא התפנה להסתכסך עם אף אחד, אפילו לא פוליטיקאי..
קריקטורה זו מאוסף מגוון הכולל קריקטורות העוסקות בחיי היום יום מנקודת מבט הומוריסטית, מתוחכמת וביקורתית בנושאים אקטואליים, פוליטיים וחברתיים, פרשות והתרחשויות שהעסיקו את העיתונות הישראלית היומית ואת אזרחי מדינת ישראל במהלך שנות ה - 60 וה - 70,
כמה תכונות מאפיינות את סגנון ציוריו של זאב. אחת מהבולטות היא סגנונו המינימליסטי. כקריקטוריסט הוא ניסה לתפוס את ההבעה האופיינית של מושא הקריקטורה, לדבריו: "להעלותה על הנייר בקווים מעטים ככל האפשר, ועם זאת בצורה מודגשת". אף שזאב נמנע מעודף קווים או פרטים בדמויות שיצר (בניגוד לקריקטוריסטים כמו רענן לוריא, שיצר דמויות הרבה יותר מורכבות), ציוריו עדיין היו מעוצבים ומתוכננים, והוא הקדיש מאמץ רב כדי לתפוס את האישיות של הדמויות שצייר. לזאב גם הייתה נטייה להסתמך על סמלים פשוטים להעביר את המסר שרצה באופן יעיל וקולע,
סגנונו דמה במידה מסוימת לזה של הקריקטוריסט האמריקאי אל הירשפלד, שהתמחה בציור אישי ציבור ובפרט כוכבי ברודוויי. גדולתו הייתה הדרך שבה הצליח להעביר את אווירת המחזה או הסרט אותו אייר בקווים מעטים ונקיים. זאב העריך את הירשפלד, בפרט בשל פוריותו, וכמוהו אייר עבור מחזות תיאטרון.
פרי עיטו של הקריקטוריסט זאב (יעקב פרקש) 1923-2002 . חתומה בחתימת המאייר.
״ כולנו נצטרך לשלם ״
קול עיתונאי ביקורתי ציני וחשוב. מתוך המאמר שפורסם בסמוך לקריקטורה של זאב בעיתון מעריב אוקטובר 1975. כולל גזיר עיתון מקורי בו מופיעה הקריקטרה לצד הכתבה.
״ גם ביום השביעי לשביתת העובדים בבתי המלאכה של
״אל על״ שיחקו אתמול השובתים במשחק הקוביות ״ זניף ״ ובקלפים ״ להעביר את הזמן ״ בסככה מול המטוסים הדוממים של ״ אל על ״.
מה עושים כל היום?באים לעבודה לפי המשמרת. כל יום באים לעבודה ומחכים למילה להפעיל את המטוסים. בינתיים משחקים. מה יש לעשות?״ אמר שובת, העובד 15 שנים ב ״ אל על ״.
תאמין לי , יש לנו רגש למטוסים, הם כמו הילדים שלנו. נשמח לא לראות אותם פה משתזפים בשמש״ - אמר השובת. שובת שסרב להזדהות טען כי מצב הרוח ״ ממש מצויין ״. מרגישים עכשיו טוב יותר. יש הד בציבור ומעט יותר הבנה לעניין שלנו. אבל כואב לנו. כואב מאד. אם העסק ייהרס - גם אנחנו ניהרג איתו״. ״מה אתה מקשקש״, מגיב שובת אחר. מי ייהרס, אנחנו?
אנו בעלי מקצוע א׳ א׳, נוכל למצוא עבודה במקומות אחרים ולהרוויח יותר מאשר אנו מרוויחים היום
ב ״ אל על ״. אבל השקענו שנים טובות מחיינו במטוסים האלה והעניין איכפת לנו. ״מזמן כבר היינו מתקפלים״, אמר.
עובד שישב על כבש מדרגות נראה עצוב: ״מפני שכואב לי על המיליונים שמתבזבזים.אבל המלחמה שלנו היא מלחמה צודקת״. ״ אם יש ב ״ אל על ״ כל כך הרבה שביתות, אולי צריך להחליף את ההנהלה״. אמר עובד ותיק. שני עובדי תחזוקה ששובצו לעבודה בתחזוקת מטוסים, לא רצו לדבר על השביתה של חבריהם מעובדי בתי המלאכה. אם כי יש להם : דעות ברורות ומוחלטות ״ בקשר לכך. כל החום עבדנו בפנים המטוס. הנוסע לא רואה את המנוע. הוא רואה את המושב שלו ושל שכניו. לנוסע איכפת שפנים המטוס יהיה נקי ומסודר ושהשורות יהיה טוב ואדיב״, אמר אחד מהם והוסיף: ״ כולם רוצים לחזור לעבודה,חבל שהדברים הגיעו לאן שהגיעו. למה לנהל מלחמת התשה, העולה למדינה מיליונים? הרי בסופו של דבר נצטרך כולנו לשלם את ההפסדים״, אמר ונע לעבר המטוס.
הקריקטורה מקורית מיושמת בדיו על נייר, חתומה בחתימתו של זאב - יעקב קרקש, מידות: 32x20
זאב - קריקטוריסט ומאייר, חתן פרס סוקולוב לעיתונות (1981) ופרס ישראל לתקשורת ולעיתונות (1993).
אמן שיצר קריקטורות פוליטיות שנונות, אייר פורטרטים בקו גאוני, משוגע לתיאטרון, אוהד שרוף של ספורט, הציג תערוכות ברחבי הגלובוס, שבר שיאים של כמויות יצירה, הקפיד לפרגן לכל הקולגות ולא התפנה להסתכסך עם אף אחד, אפילו לא פוליטיקאי..
קריקטורה זו מאוסף מגוון הכולל קריקטורות העוסקות בחיי היום יום מנקודת מבט הומוריסטית, מתוחכמת וביקורתית בנושאים אקטואליים, פוליטיים וחברתיים, פרשות והתרחשויות שהעסיקו את העיתונות הישראלית היומית ואת אזרחי מדינת ישראל במהלך שנות ה - 60 וה - 70,
כמה תכונות מאפיינות את סגנון ציוריו של זאב. אחת מהבולטות היא סגנונו המינימליסטי. כקריקטוריסט הוא ניסה לתפוס את ההבעה האופיינית של מושא הקריקטורה, לדבריו: "להעלותה על הנייר בקווים מעטים ככל האפשר, ועם זאת בצורה מודגשת". אף שזאב נמנע מעודף קווים או פרטים בדמויות שיצר (בניגוד לקריקטוריסטים כמו רענן לוריא, שיצר דמויות הרבה יותר מורכבות), ציוריו עדיין היו מעוצבים ומתוכננים, והוא הקדיש מאמץ רב כדי לתפוס את האישיות של הדמויות שצייר. לזאב גם הייתה נטייה להסתמך על סמלים פשוטים להעביר את המסר שרצה באופן יעיל וקולע,
סגנונו דמה במידה מסוימת לזה של הקריקטוריסט האמריקאי אל הירשפלד, שהתמחה בציור אישי ציבור ובפרט כוכבי ברודוויי. גדולתו הייתה הדרך שבה הצליח להעביר את אווירת המחזה או הסרט אותו אייר בקווים מעטים ונקיים. זאב העריך את הירשפלד, בפרט בשל פוריותו, וכמוהו אייר עבור מחזות תיאטרון.
