מכירה פומבית 7 ספרים נדירים, מכתבים מרבנים ואדמורים, כתבי יד, ישיבת חכמי לובלין, שואה ושנחאי, פולמוס רבנות ירושלים והרב קוק ועוד
12.5.19
ישראל
 רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
המכירה הסתיימה

פריט 10:

"מהדורה ראשונה". אמרי שפר על התורה מהאדמו"ר רבי שמואל פרנקל מדארג. מונקאטש תרמ"ח 1887. 

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $80
מחיר פתיחה:
$ 50
עמלת בית המכירות: 23% לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים

"מהדורה ראשונה". אמרי שפר על התורה מהאדמו"ר רבי שמואל פרנקל מדארג. מונקאטש תרמ"ח 1887. 
ספר אמרי שפר כולל אגדה על התורה ודברים מתוקים וחריפים על כמה הלכות. מהאדמו"ר הקדוש רבי שמואל ב"ר שרגא פייביש פרנקל מדאראג. מהדורה ראשונה. לוקט וסודר ע"י חתנו תלמידו ר' זאב וואלף ציטרון ובנו ר' מאיר פרנקל.
"מהדורה ראשונה". מונקאטש. תרמ"ח(1887). בדפוס פנחס בלייער. 3, ב-מד, [4] ד' ; רשימת חותמים ארוכה.
חותמות הרב חיים אלטר פרידמן מסט לואיס.

כריכה ישנה מנותקת ופגועה. שער מנותק, נייר יבש ושביר. ריח רטיבות, מעט נזקי עש, מצב בינוני - גרוע.

האדמו"ר רבי שמואל פרענקל מדאראג תקע"ה-תרמ"ב(1815-1882). היה אדמו"ר בעיר דאראג (בהונגרית היידודורוג Hajdúdorog) שבהונגריה. נולד בעיירה קאמאדע בהונגריה לרבי שרגא פייבוש אב"ד גינז ריסקא. כילד התייתם מאביו ועבר להתגורר אצל אחי אביו, רבי יצחק, אב"ד קראלי. בהמשך גדל אצל גיסו, בעל אחותו, הרב זאב וואלף טעננבוים אב"ד ווערפעלעיט, בעל רחובות הנהר. התגורר גם אצל רבי מאיר א"ש רבה של אונגוואר. בשנת ה'תרל"ד קיבל עליו משרת רבנות בעיר דאראג שם התגורר עד סוף ימיו. תמך בהפרדת הקהילות מהניאולוגים, מסופר שבוויכוח בין רבנים ידועים הציע בעל ייטב לב שהוא יכריע. היה חותם את שמו שמואל פרנקל מב"ח-מבית חלפון. לא ידוע למה. מתורתו נשתמר אך מעט, בידי חתנו רבי זאב וואלף, והודפס בספר ״אמרי שפר״, יחד עם דברי תורה שנאמרו על ידי אביו רבי שרגא פייבוש. במהדורות מאוחרות שהודפסו בישראל נוספו שאלות ותשובות והנהגות. כמו כן הודפס הספר "סיפורי שמואל" סיפורים מחייו ופועלו. כתב שתים עשרה הנהגות שראוי לכל יהודי לנהוג בהן כפי שמופיע בתחילת ספרו אמרי שפר. הלחין שירים. ניגון המצווה טאנץ המוכר בחסידות צאנז מיוחס לו. את נוסח מצבתו כתב רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט. חלק מן ההספדים עליו הודפסו בספרו אמרי שפר. רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר נהג לפקוד את ציונו מדי שנה ביום ההילולא עם חסידיו ולערוך במקום לחיים טיש.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא