Auction 7
May 12, 2019
Israel
 RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
The auction has ended

LOT 44:

  'shut' mahary vayil. Hanve 1610. Ownership record since 1670. incomplete and Damaged copy.

catalog
  Previous item
Next item 
Sold for: $110
Start price:
$ 50
Auction house commission: 23% More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
tags: Books

  'shut' mahary vayil. Hanve 1610. Ownership record since 1670. incomplete and Damaged copy.
ספר שאלות ותשובות והלכות שחיטה ובדיקה מרבי יעקב ווייל.
האנווא ש"ע 1610. ע"י האומן המפואר הנש יאקופא הענה ובביתו. "במקור" צ"ב ד' העותק שלפנינו מסתיים בדף פ"ח, חסרים 4 דף אחרונים.
מאחורי השער רישום בעלות ארוך משנת ת"ל 1670 חתום שלמה זלמן ב"ר שמואל אשכנזי.

כריכה עתיקה מנותקת, נזקי עש מרובים כולל בטקסט, כתמי וריח רטיבות, מצב בינוני – גרוע.

רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה. היה מגדולי הפוסקים האשכנזים בדורו, וכתביו שנאספו ב"שו"ת מהר"י וייל" היו בעלי מעמד חשוב בפסיקה האשכנזית בדורות העוקבים.
נולד בעיר וייל ולמד תורה בצעירותו בישיבת ר' יעקב ב"ר משה הלוי מולין (מהרי"ל) במגנצא. בתשובותיו מהרי"ו מזכיר את רבו פעמים רבות בניסוחים כמו "וראיתי מהגאון נר ישראל מוהר"י מולין ז"ל" או "וראיתי מעשה ממורי". בתשובה אחת הוא אף מכנה אותו "המאור הגדול אשר עיני כל ישראל עליו". רבי יוסף קולון (מהרי"ק) מתייחס אליו ואל רבי ישראל איסרלין בעל ספר תרומת הדשן כאל גדולי יהדות אשכנז כפי שנכתב בספר השו"ת שלו והלא מוהר"ר איסרליין ז"ל מאושטרייך ומהר"י ווייל ז"ל וכול גדולי ישראל...
בשנת ה'קפ"ז (1427) הוסמך ר' יעקב לרבנות על ידי מהרי"ל שאף הציע לו לכהן כרב העיר נירנברג. בשנת ה'קפ"ט (1429) החל רבי יעקב ווייל לכהן כרבה של העיר עד שנת ה'קצ"ח. באאוגסבורג העמיד הרב ווייל מספר למדנים גדולים שנודעו לתהילה בעולם היהודי, כגון ר יוסף בן משה, בעל לקט יושר ורבי אברהם קצנלבוגן. מאוחר יותר בחייו, מהרי"ו מונה כרב העיר ארפורט בשנת ה'ר"ג (1443), אשר הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות בגרמניה, ואולי אף הגדולה ביותר בגרמניה באותו הזמן.
תאריך פטירתו אינו ידוע בוודאות, אבל מסתבר שנפטר לפני שנת ה'ר"כ (1460). רבי ישראל איסרלין שנפטר בשנה זו מתייחס אליו בתשובותיו לאחד שכבר נמצא בין המתים. כללית אנו יכולים להסיק שנפטר קרוב לוודאי לפני ה'רט"ז (1456). הוא הותיר אחריו מורשת של למדנות גדולה ותלמידי חכמים גדולים שידעה יהדות אשכנז.


catalog
  Previous item
Next item