RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
The auction has ended
|
LOT 213:
Shfaya 1912. Letter of question in halacha from rabbi Chayim dov kantor of shfaya to the gaon rabbi Chayim berlin ...
more...
|
|
|
Sold for: $100
Start price:
$
70
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
Shfaya 1912. Letter of question in halacha from rabbi Chayim dov kantor of shfaya to the gaon rabbi Chayim berlin and another letter at the subject sighed by ish Yehudi asher hugla.
מכתב ארוך שאלה הלכתית בנושא יהודים שאינם מתפללים מחמת חינוך לא טוב שקיבלו או מחמת עצלות האם אפשר לצרפם למניין?
מכתב ארוך מאת רבה של שפייה רבי חיים דוב קנטור אל הגאון רבי חיים ברלין מירושלים.
נושא המכתב: במושבה הקטנה יש בה רק מניין מצומצם וחלקם לא נתחנכו בחינוך חרדי ובמשך השבוע כמעט ואינם מניחים תפילין ולא מתפללים, ובשבת וחדג כשמגיעים לבית הכנסת גם כמעט ואין מתפללים ומשיחים בשעת התפילה ולפעמים מתפללים מעט או עונים קדיש וקדושה.אבל כל מעשיהם הם מחמת עצלות וחינוך לא טוב. ואם לא מתאספים בשבת למניין חלילה תשתכח תורת תפילה וקריאת התורה מהם ובניהם ומזה יהיה תוצאות של ח"ש וכו'. ואני 20 שנה עמל לאספם למניין ועל ידי זה נתקדש אצלם שבת וחג ואם יבוטל אז תשתכח מהם תפילה וכו'. וכמעשה שהיה פה, עד לפני כמה שנים היה מניין שחרית גם בחול אמנם במהירות ולפני הנץ עד שזעק אחד הזקנים שבצורה כזאת עדיף לא להתפלל וכך נהיה ר"ל. ומה שכתב התשב"ץ שהעוזב תפילה במזיד אינו מצטרף אולי הכוונה להכעיס וכו'.
מכתב ארוך 2 עמודי מחברת מלאים 44 שורות וחתימת הרב חיים דוב קנטור.
מצב טוב מאוד.
חיים דב קנטור (כונה השו"ב משפיה, וכן חיים דב בלי ציון שם משפחתו; תרכ"ו, 1866- כ"ב בסיוון תש"ד, יוני 1944) היה ממייסדי שפיה, כיהן כשו"ב ומוהל של המושבה והאזור, וכן כמשגיח הראשי ביקב בזכרון יעקב.
מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין, ששימש כחזן (ומכאן שמו: קנטור). בהיותו בן שבע התייתם מאביו. בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 עלה עם אמו האלמנה ושלוש אחיותיו לארץ ישראל, ולאחר כששה חדשים, ביום י"ג בטבת תרל"ג, הגיעו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בתלמוד תורה שבחצר חורבת רבי יהודה החסיד ובישיבת עץ חיים.
נישא לחיה אסתר, בת יעקב דוד ספקטור, אחיו של הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. לאחר נישואיו התגורר בעקרון. בשנת תרמ"ז (1987) היה בין מייסדי המושבה שפיה ועבר להתגורר בה.
לפרנסתו היה המשגיח הראשי של היקב בזכרון יעקב. התכתב עם הרב קוק בנושאי כשרות והלכה.
ב'.
מכתב נוסף אל הגאון רבי חיים ברלין תשובות על המכתב ששלח רבי חיים דוב קנטור במכתב מסביר הכותב שקיבל מכתב הגון אבל לא הספיק לבדוק כראוי אבל מבין הוא שרבי חיים דוב קנטור כותב מכתב הסבר שנכון שבקושי יש מניין ושעלול להשתכח תורת תפילה אבל לא מדובר בלתיאבון כמו שאומר רבי חיים דוב אלא מדובר בלהכעיס ולהכעיס וגם הם מדברים בשאט נפש.
וגם על כלאי הכרם שעדיין לא תוקן ופועלי היקב שמחללים שבת בפרסיא.
בסוף המכתב כותב לגבי לימודו אצל רבי הירש מיכל שפירא שמעת שנפטר נתפרדו תלמידיו ורוצה לייסד חזרה חבורה מתלמידי רבי הירש מיכל שיתאספו פעם בחודש לענייני מילי דשמיא וכל התלמידים רוצים חוץ מאחד שמפחד שיקנטר אותו בדברים ומבקש מהגאון שיערוב לאותו תלמיד על הנושא
המכתב חתום הצעיר איש יהודי אשר הגלה, לא מצאנו מי הכותב שמכנה עצמו בשם זה.
דף מחברת גדול, עמוד ושליש כתובים בכתב יד ברור. מצב טוב מאוד.
מכתב ארוך שאלה הלכתית בנושא יהודים שאינם מתפללים מחמת חינוך לא טוב שקיבלו או מחמת עצלות האם אפשר לצרפם למניין?
מכתב ארוך מאת רבה של שפייה רבי חיים דוב קנטור אל הגאון רבי חיים ברלין מירושלים.
נושא המכתב: במושבה הקטנה יש בה רק מניין מצומצם וחלקם לא נתחנכו בחינוך חרדי ובמשך השבוע כמעט ואינם מניחים תפילין ולא מתפללים, ובשבת וחדג כשמגיעים לבית הכנסת גם כמעט ואין מתפללים ומשיחים בשעת התפילה ולפעמים מתפללים מעט או עונים קדיש וקדושה.אבל כל מעשיהם הם מחמת עצלות וחינוך לא טוב. ואם לא מתאספים בשבת למניין חלילה תשתכח תורת תפילה וקריאת התורה מהם ובניהם ומזה יהיה תוצאות של ח"ש וכו'. ואני 20 שנה עמל לאספם למניין ועל ידי זה נתקדש אצלם שבת וחג ואם יבוטל אז תשתכח מהם תפילה וכו'. וכמעשה שהיה פה, עד לפני כמה שנים היה מניין שחרית גם בחול אמנם במהירות ולפני הנץ עד שזעק אחד הזקנים שבצורה כזאת עדיף לא להתפלל וכך נהיה ר"ל. ומה שכתב התשב"ץ שהעוזב תפילה במזיד אינו מצטרף אולי הכוונה להכעיס וכו'.
מכתב ארוך 2 עמודי מחברת מלאים 44 שורות וחתימת הרב חיים דוב קנטור.
מצב טוב מאוד.
חיים דב קנטור (כונה השו"ב משפיה, וכן חיים דב בלי ציון שם משפחתו; תרכ"ו, 1866- כ"ב בסיוון תש"ד, יוני 1944) היה ממייסדי שפיה, כיהן כשו"ב ומוהל של המושבה והאזור, וכן כמשגיח הראשי ביקב בזכרון יעקב.
מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין, ששימש כחזן (ומכאן שמו: קנטור). בהיותו בן שבע התייתם מאביו. בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 עלה עם אמו האלמנה ושלוש אחיותיו לארץ ישראל, ולאחר כששה חדשים, ביום י"ג בטבת תרל"ג, הגיעו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בתלמוד תורה שבחצר חורבת רבי יהודה החסיד ובישיבת עץ חיים.
נישא לחיה אסתר, בת יעקב דוד ספקטור, אחיו של הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. לאחר נישואיו התגורר בעקרון. בשנת תרמ"ז (1987) היה בין מייסדי המושבה שפיה ועבר להתגורר בה.
לפרנסתו היה המשגיח הראשי של היקב בזכרון יעקב. התכתב עם הרב קוק בנושאי כשרות והלכה.
ב'.
מכתב נוסף אל הגאון רבי חיים ברלין תשובות על המכתב ששלח רבי חיים דוב קנטור במכתב מסביר הכותב שקיבל מכתב הגון אבל לא הספיק לבדוק כראוי אבל מבין הוא שרבי חיים דוב קנטור כותב מכתב הסבר שנכון שבקושי יש מניין ושעלול להשתכח תורת תפילה אבל לא מדובר בלתיאבון כמו שאומר רבי חיים דוב אלא מדובר בלהכעיס ולהכעיס וגם הם מדברים בשאט נפש.
וגם על כלאי הכרם שעדיין לא תוקן ופועלי היקב שמחללים שבת בפרסיא.
בסוף המכתב כותב לגבי לימודו אצל רבי הירש מיכל שפירא שמעת שנפטר נתפרדו תלמידיו ורוצה לייסד חזרה חבורה מתלמידי רבי הירש מיכל שיתאספו פעם בחודש לענייני מילי דשמיא וכל התלמידים רוצים חוץ מאחד שמפחד שיקנטר אותו בדברים ומבקש מהגאון שיערוב לאותו תלמיד על הנושא
המכתב חתום הצעיר איש יהודי אשר הגלה, לא מצאנו מי הכותב שמכנה עצמו בשם זה.
דף מחברת גדול, עמוד ושליש כתובים בכתב יד ברור. מצב טוב מאוד.
