לוט דפים בכתב יד קודשו של הגאון רבי יצחק גליק אב"ד סענפעטער "החינוך בית יצחק".
למעלה
מ – 40 דף "בכתב יד קודשו". נושאים שונים הלימוד והלכה.
חבילת הדפים מתחלקת לשניים רובם נושאים שונים בלימוד והלכה ומיעוטם טיוטות ומכתבים שונים "ללא חתימה".
בין הנושאים המדוברים: חלק מפלפול במסכת פסחים, הלכות טריפות, מצות עשה שהזמן גרמא, מסכת חולין, תירוץ מסוגיא בגיטין לסוגיא בקידושין, בנושא פורים, בעניין מוך בשעת תשמיש, ועוד ועוד.
בתוך הדברים מזכיר את מרן החתם סופר, מחנה חיים, כתב סופר ועוד.
חלקם דפים בודדים או חלקי דפים וחלקם קונטרסים או דפים רציפים.
לאחר בדיקה החומר ""לא נדפס"". חלק מהדפים היו בפני רבי שמערל ציטרננבוים לפני עשרות שנים ואישר שמדובר בכתב ידו של הגאון הנ"ל. וכעת מומחה נוסף עבר על כל החומר ואישר שזה כתי"ק
2 דף מתוך כל הדפים הם בכתב יד תלמידו.
בין הכתבים נמצאו גם הפריטים דלהלן:
1. מכתבים שבראשם נכתב פה ק"ק סענפעטער (או ספ"ט בראשי תיבות) בשנים שהגאון הנ"ל כיהן שם כרב.
2. חתימות בניו בלועזית כולל חתימת בנו הרה"ג רבי ישראל מאיר גליק אב"ד קעזמארוק שהו"ל את ספרי אביו. כמו כן חתימת בנו רבי מנחם גליק מגיד מישרים בערלוי.
3. דף שבו הרב הגאון הנ"ל דן כיצד כותבים את שם העיר סענפעטר בגיטין.
4. מסמך בלועזית משנת 1866 מהעיר פעלעדיהאזא שם כיהן הגאון כרב.
5. קונטרס חידושי תורה 12 עמודים גדולים שבראשם נכתב: ח"ת מה שחנני אלוקים בסוגיא וכו' בחודש מר - חשון תרי"ח לפ"ק פה אירשא. הגאון הנ"ל אכן התגורר שם בצעירותו לאחר נישואיו.
6. טיוטות מכתביו אל הגאון רבי שמואל הערנפלד בעל חתן סופר, הגאון רבי יעקב טננבוים אב"ד פוטנוק, הגאון רבי חיים ויטריאול דיין במשקולץ והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד.
7. טיוטת הספד על הגאון רבי יוסף יעקב ניישלאס אב"ד סערדהעלי ואויבן ישן ועל הגאון רבי גבריאל יעקב אב"ד טאקאי.
כפי הנראה רוב הדברים הם טיוטות למכתבים או לספריו.
גודל ומצב משתנה. חלק מהדפים שלמים וחלקם קרועים או חסרים, חלקם כתובים משני הצדדים וחלקם מצד אחד, חלקם עמודים מלאים וחלקם כמה שורות.
הגאון רבי יצחק בן רבי משה אהרן גליק (תקצ"ה-תרמ"ח 1835-1887) תלמידו של רבי ישראל הרואה אב"ד סאבאטישט ורבי יהודה אסאד. היה לחתנו של רבי יחיאל אב"ד אירשע. כיהן כרב בפעלעדהאזא ומשנת תר"ל (1870) בסנפעטער. חיבר חידושי אגדה על התורה ושו"ת על ארבע חלקי שולחן ערוך בשם 'חינוך בית יצחק'. בין ההסכמות רבו רבי יהודה אסאד ורבי חיים מצאנז.