שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
|
פריט 231:
כנסת ישראל - העותק של הרב רפאל זילברמן, ונכדו רבי אברהם לייב זילברמן.
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות: 23%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
כנסת ישראל - העותק של הרב רפאל זילברמן, ונכדו רבי אברהם לייב זילברמן.
ספר כנסת ישראל, ליקוטים יקרים מהאדמו"ר רבי ישראל מרוזין, ומבניו, מאת רבי ראובן ז"ק מאוסטילה. (וארשא, תרס"ו) [מהדורה סטריאוטיפית - לודז' תר"ע לערך]. ללא מעטפת. (ישנה מעטפת לא מקורית) חסר דף באמצע והדף האחרון של הליקוטים.
בכמה מקומות בספר חותמות בעלות לרבי רפאל ורבי אברהם לייב זילברמן, עם מספר תיקונים בכתב יד.
עב, ד'.
מצב; נייר מצהיב ושביר, נקבי עש, כתמים.
הגאון רבי רפאל זילברמן - נולד באומן תקצ"ט, בגיל 11 עלה עם הוריו לארץ ישראל. כיהן כאב"ד צפת משנת תרל"ב עד פטירתו בשנת תרע"ח.
הרב אברהם יהודה לייב זילברמן - (תרמ"ט, 1889 – תש"ח, 1947) היה רבה הראשי של צפת במשך שלושים שנה (תרע"ח – תש"ח), בשנת תרע"ח (1917), לאחר פטירת סבו, אשר אימץ אותו כבן לאחר פטירת אביו בטביעה בנחל עמוד, התמנה רבי אברהם ליב זילברמן כרבה הראשי של צפת, והוא בן עשרים ושמונה בלבד. הוא כיהן כרב הראשי לשתי הקהילות, האשכנזית והספרדית.
פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים ובהם "קול תורה" ו"שערי ציון". הכין לדפוס את ספרו "לב אברהם" שכלל פירושים על התורה וכן שו"ת, אך הספר לא ראה אור.
היה פעיל בהנהגת הציבור היהודי בצפת ופעל לפיתוחה של העיר ושל היישוב היהודי על הר כנען. חלק מפעולותיו נעשו בעזרת בן דודו משה פדהצור. בהשתדלותו נבנה מחדש בית כנסת האשכנזי על שם האר"י ונבנה מקווה חדיש.
ספר כנסת ישראל, ליקוטים יקרים מהאדמו"ר רבי ישראל מרוזין, ומבניו, מאת רבי ראובן ז"ק מאוסטילה. (וארשא, תרס"ו) [מהדורה סטריאוטיפית - לודז' תר"ע לערך]. ללא מעטפת. (ישנה מעטפת לא מקורית) חסר דף באמצע והדף האחרון של הליקוטים.
בכמה מקומות בספר חותמות בעלות לרבי רפאל ורבי אברהם לייב זילברמן, עם מספר תיקונים בכתב יד.
עב, ד'.
מצב; נייר מצהיב ושביר, נקבי עש, כתמים.
הגאון רבי רפאל זילברמן - נולד באומן תקצ"ט, בגיל 11 עלה עם הוריו לארץ ישראל. כיהן כאב"ד צפת משנת תרל"ב עד פטירתו בשנת תרע"ח.
הרב אברהם יהודה לייב זילברמן - (תרמ"ט, 1889 – תש"ח, 1947) היה רבה הראשי של צפת במשך שלושים שנה (תרע"ח – תש"ח), בשנת תרע"ח (1917), לאחר פטירת סבו, אשר אימץ אותו כבן לאחר פטירת אביו בטביעה בנחל עמוד, התמנה רבי אברהם ליב זילברמן כרבה הראשי של צפת, והוא בן עשרים ושמונה בלבד. הוא כיהן כרב הראשי לשתי הקהילות, האשכנזית והספרדית.
פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים ובהם "קול תורה" ו"שערי ציון". הכין לדפוס את ספרו "לב אברהם" שכלל פירושים על התורה וכן שו"ת, אך הספר לא ראה אור.
היה פעיל בהנהגת הציבור היהודי בצפת ופעל לפיתוחה של העיר ושל היישוב היהודי על הר כנען. חלק מפעולותיו נעשו בעזרת בן דודו משה פדהצור. בהשתדלותו נבנה מחדש בית כנסת האשכנזי על שם האר"י ונבנה מקווה חדיש.
