מכירה פומבית 10 פריטים מיוחדים
30.10.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 אליהו מני 14, ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 37:

תגלית היסטורית של הספר "העלם דבר" מאת רבן של ישראל רבינו החיד"א כתוב בעצם כתב יד קדשו מצעירותו – החיבור בשלימותו ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
מחיר פתיחה:
$ 40,000
עמלת בית המכירות: 22% לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

תגלית היסטורית של הספר "העלם דבר" מאת רבן של ישראל רבינו החיד"א כתוב בעצם כתב יד קדשו מצעירותו – החיבור בשלימותו כולל חלקים שלא היו ידועים עד היום.


כתב יד, קונטרס קושיות והשגות בהלכה ובאגדה על גדולי האחרונים, כתוב כולו בעצם כתב יד קדשו של רבן של ישראל רבינו חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א הקדוש זיע"א. כתיבה אוטוגרפית של רבינו החיד"א מתקופת צעירותו. אמצע המאה ה – 18.


תגלית היסטורית – שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה !!

חיבור "העלם דבר" שחיבר מרן החיד"א, שהיה ידוע עד היום, נושא 142 סימנים. בכתב יד שלפנינו מתגלים לראשונה, עוד כ – 100 סימנים שכתב רבינו החיד"א שלא היו ידועים עד היום, ושהיו נחשבים כאבודים. עד שנתנו חכמים סימן לדבר שמחמת שמו של הספר "העלם דבר", גרם לו שנשאר גנוז ונעלם. אולם ניתן לומר כהיום הזה "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" – לפנינו הספר בשלימותו על כל סימניו הנושא 243 סימנים כתוב בעצם כתיבת יד קדשו של המחבר רבינו החיד"א.

[11] דף. [22] עמודים כתובים. כ – 20-24 שורות בכל עמוד. 18 \ 12 ס"מ.

העלם דבר

החיבור "העלם דבר" כולל השגות על מחברים ראשונים ואחרונים שנעלמו מהם דברי חז"ל או דבריהם של פוסקים אחרים, השגות חזקות המעידות על זכרון מפליא וידיעה מרובה בשטחים רבים בתורה. נכתב על ידי מרן החיד"א בקיצור נמרץ ובשפת הרמזים, בשתים שלוש שורות רומז ומעיר קושיות עצומות שאחרים היו כותבים ומאריכים בהם, הכל בקיצור רב ובלשון שהיא ספק גלויה ספק נסתרת. המלים מקוצרות ואפילו בראשי תיבות לראשי תיבות. אי אפשר שלא להתפעם מעוצם גדולתו בתורה של רבינו החיד"א ומסוד הצמצום של כתיבת חיבורו זה. החיבור נדפס בפעם הראשונה על ידי מאיר בניהו בשנת תשי"ח בתוך ירחון סיני (כרך מג עמוד שא) מתוך כתב ידו של החיד"א הנמצא בסמינר שכטר בניו יורק. עם מבוא מאת רבי יהודה ליב מימון הכותב "כמדומני, כי הקונטרס הזה איננו בשלימותו, כי הרב חיד"א בספריו הרבים מזכיר עוד כמה וכמה השגות והשמטות שלא נזכרו כלל בקונטרס הזה..."

בספרו שו"ת יוסף אומץ (סימן ק"ה) כותב רבינו החיד"א וז"ל "ואני בעניי בבחרותי עשיתי אר'ש הלא במאמר אחד קראתיו העלם דבר מכמה השמטות שנשמטו לגדולי ישראל..." כמו כן מזכיר את החיבור הנ"ל כמה פעמים בספריו כגון בספרו שם הגדולים (אות ו' בקונטרס אחרון ערך ויידא) וז"ל "...וזו אחת מההשמטות שכתבתי בקונטרס העלם דבר, מהשמטות דאשתמיטו לרבוואתא קמאי ובתראי דאגב טירדייהו נשמט מהם לשעה איזה דבר...".

מה שנדפס מתוך כתב ידו של רבינו החיד"א, סודר על ידי החיד"א בעצמו, עם קריאת השם לספר "העלם דבר", וז"ל בתחילת הכתב יד שנדפס "קונטרס קטן מתמיהות וקושיות חזקות בקיצור נמרץ ממני ומזולתי, כל דבר בשם אומרו, וזה שמו אשר יקראו "העלם דבר" בס"ד". החלק הנ"ל, שאותו סידר החיד"א בתקופה מאוחרת יותר בחייו, בסימניו, הרחיב את הדיבור שיובן יותר לקורא – ובכל זאת גדולי ישראל וטובי הלמדנים עמלו רבות להבין את כוונת דבריו הקצרים והנרמזים.

הכתב יד שלפנינו – מהדורה קמא

הכתב יד שלפנינו, הוא המהדורא קמא של החיבור שאותו סידר רבינו החיד"א בצעירותו, בשנות ה – 30 לחייו.

הכתב יד שלפנינו כולל 131 סימנים שכבר נדפסו (ראה להלן), ובנוסף לכך, עוד כמאה סימנים שלא היו ידועים עד כה כלל והיו נחשבים כאבודים. אם על הסימנים שנדפסו מכבר, אמרו שצריך עמל ויגיעה רבה בכדי להבינם, הנה לפנינו הקונטרס "במהדורה קמא", הכתוב כולו, ביתר קיצור וברמזים, שכמעט בלתי ניתנים להבנה, בראשי פרקים וברמזים דקים, בקיצורי מילים וראשי תיבות, בכתיבה זריזה של תלמיד חכם צעיר, באופן שכוונתו היתה, לכתוב כדי לא לשכוח, ולימים להרחיב אחר כך את הדיבור בבא העת.

להלן כמה דוגמאות להשוואה, בהבדלי הלשון בין הכתב יד שלפנינו, לבין מה שנדפס מתוך כתב יד (הנדפס) המאוחר שבו אח"כ הרחיב רבינו החיד"א את דבריו:

1. בכתב יד: (סימן 83) "כ"מ נדרים ד' י"ז טרח קדשי מ"ז בשאלה מ"ק יבמות פ"ח א' נדרים ע"ח א'". ולעומת זאת בנדפס: "מרן כ"מ פ"ד דנדרים דין ז' טרח ללמוד קדשי מזבח איתיה בשאלה ומקשים דהוא תלמוד ערוך יבמות פ"ח ע"א נדרים ע"ח ע"א.

2. בכתב יד: (סימן 84) "פ"ח א' בפה ק"ל מצי' מ"ט פסחים קי"ג יומא. ולעומת זאת בנדפס: "פר"ח בנימוקיו לס' המדע הלכות דעות אחד בפה, ק' לי דאשתמיטתיה בבא מציעא מ"ט ע"א פסחים קי"ג ע"ב יומא ע"ב ע"ב.

3. בכתב יד: (סימן 88) "י"א י"ג הרדב"ז רס"ד דמ"ג צריכה וק"ל דלא איירי בהא". ולעומת זאת בנדפס: "יד אהרן אה"ע ח"א סי' י"ג הגב"י אות א' תמה אהרדב"ז ח"ב סימן רס"ד דמחזיר גרושתו צריכה להמתין וקשה לי דשם לא איירי במחזיר גרושתו".

זמן כתיבת החיבור – מהדורה קמא ובתרא

את הכתב יד שלפנינו סידר החיד"א בשנות ה – 30 לחייו, לא יאוחר משנת תקט"ו שכן הספר המאוחר ביותר שנזכר בכתב יד שלפנינו הוא ספר לשון לימודים (אזמיר, תקט"ו). לעומת זאת ספרו שער יוסף שנדפס בשנת תקי"ז מזכירו רבינו החיד"א רק בנדפס בסימן מ"ט. בהשוואה שבין שתי הכתבי יד, זה שלפנינו וזה שנדפס, נווכח לדעת שאת הכתב יד שממנו נדפס הספר סידר רבינו החיד"א בערוב ימיו, שכן בסימן ק"ג נזכר בו ספר 'זרע אמת' לרבי ישמעאל הכהן שנדפס בליוורנו, שנת תקנ"ו, שנת ה – 72 לחיי החיד"א. כמו כן, במהדורה שנדפסה מוזכרים עוד מספריו של רבינו החיד"א וספרים של מחברים נוספים שנדפסו במשך השנים שבין תקט"ו-תקנ"ו, כולם אינם בכתב יד שלפנינו. בנדפס כותב החיד"א, "ועוד הקשיתי בקונטרסי", "ועוד הארכתי בקונטרסי", "וכמ"ש אצלי" - כוונתו לספר ברכי יוסף, ובכתב יד שלפנינו איזכורים אלו אינם (ראה סימנים: כא, לב, ס, סא, פא. וע"ע במספר 136 ובמקביל בנדפס סי' נד. וכן מספר 141 ובמקביל סי' נט). כמו כן, נזכר ספר יד מלאכי (ליוורנו, תקכ"ז) מספר פעמים בנדפס (ראה: סימן צד, פג, קג) ובכתב יד שלפנינו אינו.

בכתב יד שלפנינו, מיספר החיד"א את הסימנים לפי מספרים, ומספרם מגיע עד 237, ובסופו עמוד נוסף, עם ששה קטעים לא ממוספרים. המספרים שנמצאים לפנינו ואינם בנדפס הינם: מתחילת הקונטרס עד מס' 80 (מעל 4 דפים) וכן המספרים: 134. 146. 147. 154. 157. 179. 222-237 אינם בדפוס. הסימנים שנמצאים בדפוס ואינם בכתב יד שלפנינו, הם: כו. ע. צ. צט. קא. קיז. קכ. קכה. קכו. קמ. קמב. אנו משערים, כי רבינו החיד"א סידר את הכתב יד שלפנינו, מתוך דפים נפרדים שבהם רשם את קושיותיו והשגותיו בעת לימודו, בעתים מזדמנות. וכאן סידרם וקבצם לפונדק אחד.

מצורף אישור מאת הרה"ג רבי שמעון שוורץ מומחה לכתבי יד ספרדים וכתבי יד רבינו החיד"א.

מצב טוב. דפים איכותים. נקבים זעירים בכמה מקומות, עם חסרון קל באותיות בודדות. כתמי זמן ושימוש.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא