מכירה פומבית 8
מכירת אמצעי תשלום , פריטי ישראליאנה, ואמנות ישראלית.
מדור לדור
צור קשר עם בית המכירות
11.11.19
רחוב התעשיה 3, קומה 3. אזור תעשיה, רעננה., ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
תודה והערכה רבה למר אלכס גולברג על הסיוע האישי+ נעזרתי רבות בקטלוג פתקאות אמצעי תשלום מנייר בישראל בהוצאת אלכס!
בית המכירות קובע מחיר התחלתי נמוך לפריטים, זאת כדי לתת לקונים את האפשרות לקבוע את ערכם האמתי.
.Much thanks to Alexander Golberg for his impressive and helpful catalog on paper payment tokens in Israel
Mi'Dor L'Dor - MDLD auction house sets the opening prices low in order to let the bidders ultimately determine the item's monetary worth.
Enjoy!
המכירה הסתיימה
|
פריט 191:
עיתון "הבקר" מגילת שמונים שנה בעשור למדינת ישראל. כרוך מחדש כספר מהודר. מצב חדש, 42 ס"מ, 67 עמוד.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $15
מחיר פתיחה:
$
10
הערכה :
$200 - $220
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
עיתון "הבקר" מגילת שמונים שנה בעשור למדינת ישראל. כרוך מחדש כספר מהודר. מצב חדש, 42 ס"מ, 67 עמוד.
עיתון "הבֹקר" החל לצאת לאור כעיתון יומי בשנת 1934, והופץ בארץ ישראל ובחו"ל.[1] מערכת העיתון שכנה ברחוב רענן בתל אביב, והיו לה סניפים בחיפה ובירושלים. העיתון הוגדר בפרסומיו כעיתון מדיני וספרותי.
קוראי "הבקר" ומקימיו ברובם השתייכו למעמד הבינוני, בתקופה בה היה כוחו התקשורתי של השמאל הישראלי, ובעיקר עיתון "דבר", בשיאו. העיתון בידל עצמו בהיותו עיתון עצמאי ובלתי תלוי מפלגתית והגדיר את עצמו כ"בטאון הציבור האזרחי בישראל, העיתון הנפוץ ביותר בחוגי התעשייה, החקלאות והמסחר".
עם מקימי העיתון וחברי ההנהלה נמנו חיים אריאב וישראל רוקח - ראש עיריית תל אביב בשנים 1936 - 1952. עורך העיתון בין השנים 1936–1955 היה יוסף הפטמן שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: בן-ציון כ"ץ, פרץ ברנשטיין, ברוך קרוא (עורך ספרותי בשנים 1942 - 1962) זיסי סתוי (עורך ספרותי בשנים 1962 - 1965), אייזיק רמבה, יוסף תמיר, דב (ברוניסלב) לוין, אריה דיסנצ'יק (לימים עורך מעריב), שושנה שרירא (סופרת, בעלת מדור אקטואליה ספרותי: "חיים קטנים", כתבת תרבות ומבקרת ספרות ותיאטרון בשנים 1939 - 1955), הרצל רוזנבלום (לימים עורך ידיעות אחרונות), ברוך ויינשטיין, יעקב רבינוביץ, יוסף עבו עברון, אריאל וינשטיין (כתב כלכלי, לימים חבר כנסת), אדיר כהן.
לדברי מרדכי נאור "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות.
"הבקר" חדל להופיע ב-31 בדצמבר 1965. בגליונו האחרון כתב עורך העיתון, גבריאל צפרוני, "'הבקר' היה חייל בשדות הקטל הרעיוניים של אחת התקופות הנאדרות והאיומות בעמנו ובארצנו. כוחו לא עמד – ונפל. אנו נפרדים בתודה על האמון שהוענק לנו כל השנים. אנו נועלים את שערנו באמונה שקורבננו נרצה ויירצה. שלום!".
קוראי "הבקר" ומקימיו ברובם השתייכו למעמד הבינוני, בתקופה בה היה כוחו התקשורתי של השמאל הישראלי, ובעיקר עיתון "דבר", בשיאו. העיתון בידל עצמו בהיותו עיתון עצמאי ובלתי תלוי מפלגתית והגדיר את עצמו כ"בטאון הציבור האזרחי בישראל, העיתון הנפוץ ביותר בחוגי התעשייה, החקלאות והמסחר".
עם מקימי העיתון וחברי ההנהלה נמנו חיים אריאב וישראל רוקח - ראש עיריית תל אביב בשנים 1936 - 1952. עורך העיתון בין השנים 1936–1955 היה יוסף הפטמן שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: בן-ציון כ"ץ, פרץ ברנשטיין, ברוך קרוא (עורך ספרותי בשנים 1942 - 1962) זיסי סתוי (עורך ספרותי בשנים 1962 - 1965), אייזיק רמבה, יוסף תמיר, דב (ברוניסלב) לוין, אריה דיסנצ'יק (לימים עורך מעריב), שושנה שרירא (סופרת, בעלת מדור אקטואליה ספרותי: "חיים קטנים", כתבת תרבות ומבקרת ספרות ותיאטרון בשנים 1939 - 1955), הרצל רוזנבלום (לימים עורך ידיעות אחרונות), ברוך ויינשטיין, יעקב רבינוביץ, יוסף עבו עברון, אריאל וינשטיין (כתב כלכלי, לימים חבר כנסת), אדיר כהן.
לדברי מרדכי נאור "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות.
"הבקר" חדל להופיע ב-31 בדצמבר 1965. בגליונו האחרון כתב עורך העיתון, גבריאל צפרוני, "'הבקר' היה חייל בשדות הקטל הרעיוניים של אחת התקופות הנאדרות והאיומות בעמנו ובארצנו. כוחו לא עמד – ונפל. אנו נפרדים בתודה על האמון שהוענק לנו כל השנים. אנו נועלים את שערנו באמונה שקורבננו נרצה ויירצה. שלום!".
