מכירה פומבית 27
ספרים, ספרי קודש, ספרי חסידות וקבלה נדירים וחשובים מאוסף פרטי, מכתבי רבנים, כתבי יד, חפצי יודאיקה ועוד
1.1.20
ישראל
רח' הרב אברהם יצחק הכהן קוק 10 בני ברק
עמלת מכירה זו תהיה 23%. הנחה של 3% בעמלה תינתן ללקוחות שישלמו עד שבוע לאחר המכירה
יש לכם שאלות על פריטים? תוכלו לפנות אלינו גם באמצעות וואצאפ למספר: 03-9050090
המכירה הסתיימה
|
פריט 011:
לוט 4 שערים מתוך השמונה שערים של האר"י הק' - מדפוסי ירושלים חלקם מהדורות ראשונות עם חותמות חשובות
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $180
מחיר פתיחה:
$
180
עמלת בית המכירות: 23%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
לוט 4 שערים מתוך השמונה שערים של האר"י הק' - מדפוסי ירושלים חלקם מהדורות ראשונות עם חותמות חשובות
לוט 4 מתוך שמונה שערים, של האר"י הק' שחוברו מתוך כתבי תלמידו המובהק רבי חיים וויטאל.
1. השער הרביעי שער הפסוקים. במהדורה זו נוספו הגהות וחידושים מרבי זאב וולף אשכנזי, - ירושלים תרע"ב | 1912. בסופו השער הרביעי ספר הליקוטים "והוא חלק שני משער הפסוקים" מהדורה ראשונה שספר זה נודפס כספר נפרד משער הפסוקים - ירושלים תרע"ג | 1913. סדרו רבינו שר שלום מזרחי שרעבי 'הרש"ש' עם הגהות וחידושים מרבי זאב וולף אשכנזי. ציור ירושלים גדול בצבע אדום, הערות בכתב יד, כריכה מקורית.
2. שער החמישי שער המצות. עם הגהות רבי זאב וולף אשכנזי - ירושלים תרס"ה | 1905. חותמת בעלות מעניינת:
"יונה ב"ר שלמה ראם ירושלים". ראה להלן. כרוך עם השער השביעי
שער רוח הקודש ירושלים תרע"ב | 1912. עם מפת המ"ח צירופים, וציורי ירושלים מרשימים, ובסופו ספר
'עולת תמיד' מרבי חיים וויטאל הביאו לדפוס המקובל הגדול רבי יעקב צמח חיים, ירושלים תרס"ז | 1907. כרוך עם
'עלי נהר' לרבי ניסים הררי המכונה רפול "והספר הזה תועלתו נשגבה עד מאד לעובדי ה' בכוונה להבין סידור הרש"ש" עם הגהות המקובל רבי שאול דוויך הכהן, מהדורה ראשונה -ירושלים תרס"ג | 1903. כריכה מתאימה לתקופת ההדפסה.
3. שער השביעי שער רוח הקודש עם פירוש יראת ה' לרבי יוסף סדבון בעל ספר ה'אהבת השם' מהדורה ראשונה - ירושלים תרל"ד | 1874. עם חותמת בעלות של ישיבת 'שער השמים' לקבלה.
4. השער השמיני שער הגלגולים. נתווסף לראשונה הגהות וביאורים מאת הגאון המקובל רבי ששון בכ"ר משה. ירושלים תרס"ג | 1903. חותמת בעלות: "זה הספר של יצחק חי שלומוף". עותקים יפים ושמורים במצב טוב.
רבי רפאל יונה בן רבי שלמה ראם (תרל"א - תרפ"ב) היה רב ירושלמי, חבר בית דין צדק של העדה האשכנזית הפרושים בירושלים, דיין בבית הדין לערעורים ורב שכונות בעיר. לצד לימודו בתורת הנגלה, התקרב למקובלי ירושלים, ובפרט לרבני ישיבת המקובלים 'בית אל' ולמקובל רבי שמעון צבי הורוביץ, עד שהחל להתפלל בסידור עם כוונות הרש"ש. עם זאת, נהג להסתיר את עיסוקו בקבלה. רבינו היה חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה.
לוט 4 מתוך שמונה שערים, של האר"י הק' שחוברו מתוך כתבי תלמידו המובהק רבי חיים וויטאל.
1. השער הרביעי שער הפסוקים. במהדורה זו נוספו הגהות וחידושים מרבי זאב וולף אשכנזי, - ירושלים תרע"ב | 1912. בסופו השער הרביעי ספר הליקוטים "והוא חלק שני משער הפסוקים" מהדורה ראשונה שספר זה נודפס כספר נפרד משער הפסוקים - ירושלים תרע"ג | 1913. סדרו רבינו שר שלום מזרחי שרעבי 'הרש"ש' עם הגהות וחידושים מרבי זאב וולף אשכנזי. ציור ירושלים גדול בצבע אדום, הערות בכתב יד, כריכה מקורית.
2. שער החמישי שער המצות. עם הגהות רבי זאב וולף אשכנזי - ירושלים תרס"ה | 1905. חותמת בעלות מעניינת:
"יונה ב"ר שלמה ראם ירושלים". ראה להלן. כרוך עם השער השביעי
שער רוח הקודש ירושלים תרע"ב | 1912. עם מפת המ"ח צירופים, וציורי ירושלים מרשימים, ובסופו ספר
'עולת תמיד' מרבי חיים וויטאל הביאו לדפוס המקובל הגדול רבי יעקב צמח חיים, ירושלים תרס"ז | 1907. כרוך עם
'עלי נהר' לרבי ניסים הררי המכונה רפול "והספר הזה תועלתו נשגבה עד מאד לעובדי ה' בכוונה להבין סידור הרש"ש" עם הגהות המקובל רבי שאול דוויך הכהן, מהדורה ראשונה -ירושלים תרס"ג | 1903. כריכה מתאימה לתקופת ההדפסה.
3. שער השביעי שער רוח הקודש עם פירוש יראת ה' לרבי יוסף סדבון בעל ספר ה'אהבת השם' מהדורה ראשונה - ירושלים תרל"ד | 1874. עם חותמת בעלות של ישיבת 'שער השמים' לקבלה.
4. השער השמיני שער הגלגולים. נתווסף לראשונה הגהות וביאורים מאת הגאון המקובל רבי ששון בכ"ר משה. ירושלים תרס"ג | 1903. חותמת בעלות: "זה הספר של יצחק חי שלומוף". עותקים יפים ושמורים במצב טוב.
רבי רפאל יונה בן רבי שלמה ראם (תרל"א - תרפ"ב) היה רב ירושלמי, חבר בית דין צדק של העדה האשכנזית הפרושים בירושלים, דיין בבית הדין לערעורים ורב שכונות בעיר. לצד לימודו בתורת הנגלה, התקרב למקובלי ירושלים, ובפרט לרבני ישיבת המקובלים 'בית אל' ולמקובל רבי שמעון צבי הורוביץ, עד שהחל להתפלל בסידור עם כוונות הרש"ש. עם זאת, נהג להסתיר את עיסוקו בקבלה. רבינו היה חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה.
