Auction 10
Dec 18, 2019
RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
The auction has ended
|
LOT 361:
"Autograph, not printed." Letter? Scrap of letter? on topics of learning in handwriting of Chassidic Gaon Reb Meir ...
more...
|
|
|
Start price:
$
200
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
"Autograph, not printed." Letter? Scrap of letter? on topics of learning in handwriting of Chassidic Gaon Reb Meir Marim – Shapit, Av Beis Din Kobrin, Ba'al Nir on Yerushalmi – apparently to the great Gaon Reb Eliezer Moshe Horowitz of Pinsk. "Not signed". Long letter - 2.5 pages 69 lines , "not signed". The letter was "not printed". Few rips with no text missing, many moth damage marks and holes, condition medium – poor.
טיוטת מכתב? מכתב ארוך? בלימוד בענייני שחיטות, טריפות, מליקה בעוף וכו'
בכי"ק של הגאון החסידי רבי מאיר מארים – שאפיט אב"ד קוברין בעל ניר על הירושלמי.
כפי הנראה המכתב ממוען אל הגאון האדיר רבי אליעזר משה הורביץ אב"ד פינסק שכן המכתב מתחיל הנני חוזר על דברי כסדרן בעז"ה מ"ש דהמשנה נמשכת וכו' שכן היו ביניהם חילופי מכתבים בנושא (ראה במכירתנו קטלוג מכירה מס' 8 פריט 233, מכתב רבי אליעזר משה לרבי מאיר מארים)
מכתב ארוך 2.5 עמודים 69 שורות "לא חתום".
המכתב "לא נדפס"
מעט קרעים ללא חסר בטקסט, נזקי וחורי עש רבים, מצב בינוני - גרוע.
הגאון רבי אלעזר משה הלוי הורביץ (תקע"ח-תר"נ 1818/1890, גאון וקדוש, מגדולי גאוני ליטא בדורו. נכדו של רבי אריה ליבוש הורביץ אב"ד סטניסלב, ומצאצאי רבי איציק'ל הורביץ אב"ד המבורג ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של רבי אריה ליב שפירא אב"ד קובנא. נודע בשיטתו המעמיקה והמקורית, ועוד בימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הרבנים והלמדנים בדורו, מכל רחבי המדינה פנו אליו בעניני עגונות ושאלות חמורות, והוא היה משיב במהירות עפ"י מקורות מפתיעים מן הש"ס ודברי הראשונים. תחילת רבנותו היתה בעיר מגוריו אמנאשטירשצזנא (מונסטירשצ'ינה, עיירה במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה), ובשנת תר"כ עלה לכהן ברבנות העיר פינסק. חידושיו על הש"ס נדפסו במהדורת הש"ס של דפוס ווילנא, ובספריו אהל משה (חלק א', ווארשא, תרמ"ט; חלק ב', ירושלים, תש"ל). ידוע כי החזון איש העריץ מאד את גדלותו של רבי אלעזר משה. פעם סיפרו לפניו בשם רבי חיים מבריסק, שסח במעלת גדולי דורו דור-דעה, ואמר כי שלשה גדולים היו באותו דור, אשר אף אם היו חיים בדורו של רבינו הרמ"א, גם היו נחשבים לגאונים בישראל: רבי ישראל מסלנט, רבי יהושע ליב דיסקין, ואביו הבית הלוי; והוסיף עוד הגר"ח ואמר "ואם תרצו, גם רבי אלעזר משה מפינסק...". על כך הגיב החזון איש ואמר: "ואני רוצה..." (מעשה איש, חלק ד', עמ' צא). לפי מקור אחר, התבטא אז החזון איש, כי לדעתו רבי אלעזר משה הורביץ הינו גדול מכולם, ואף אמר כי השערותיו של רבי אלעזר משה קרובות ל"רוח הקודש" (ראה: עובדות והנהגות לבית בריסק, חלק ד', עמ' צא).
הגאון רבי מאיר מארים - שאפיט תק"ס-תרל"ג 1800/1873. מגדולי גאוני ליטא בדורו "וחסיד מובהק" מתלמידי האדמו"רים: רבי נח מלכוביץ, ה"בית אהרן" מקארלין, רבי משה מקוברין ורבי אברהם מסלונים בעל "יסוד העבודה". מגיל צעיר נודע בגאונותו. ב"שטר התנאים" באירוסיו קרא עליו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז' "הגאון הצדיק". כבר בגיל 15! מונה לרבנות העיירה מייטשאד הסמוכה לסלונים. כיהן ברבנות לוישנבה; יאקובשטאט, לטביה; שווינציאן, שליד וילנה; עד למינויו כרבה של קוברין, משרה בה החזיק עד פטירתו בשנת תרל"ג. מפורסם היה בגאונותו כ"מרא דשמעתתא" בלימוד הירושלמי לעומק, ושמו נודע לתהלה אצל גאוני ליטא: רבי אייזיל חריף, בן-דודו רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי יצחק אלחנן, ועוד. ר' אייזל חריף נהג בו כבוד בשל חיבורו על התלמוד הירושלמי, והיה מכנה אותו "תנא ירושלמאה". זאת למרות שהיה דרכו למתוח ביקורת נוקבת אף על רבנים ידועי שם.
טיוטת מכתב? מכתב ארוך? בלימוד בענייני שחיטות, טריפות, מליקה בעוף וכו'
בכי"ק של הגאון החסידי רבי מאיר מארים – שאפיט אב"ד קוברין בעל ניר על הירושלמי.
כפי הנראה המכתב ממוען אל הגאון האדיר רבי אליעזר משה הורביץ אב"ד פינסק שכן המכתב מתחיל הנני חוזר על דברי כסדרן בעז"ה מ"ש דהמשנה נמשכת וכו' שכן היו ביניהם חילופי מכתבים בנושא (ראה במכירתנו קטלוג מכירה מס' 8 פריט 233, מכתב רבי אליעזר משה לרבי מאיר מארים)
מכתב ארוך 2.5 עמודים 69 שורות "לא חתום".
המכתב "לא נדפס"
מעט קרעים ללא חסר בטקסט, נזקי וחורי עש רבים, מצב בינוני - גרוע.
הגאון רבי אלעזר משה הלוי הורביץ (תקע"ח-תר"נ 1818/1890, גאון וקדוש, מגדולי גאוני ליטא בדורו. נכדו של רבי אריה ליבוש הורביץ אב"ד סטניסלב, ומצאצאי רבי איציק'ל הורביץ אב"ד המבורג ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של רבי אריה ליב שפירא אב"ד קובנא. נודע בשיטתו המעמיקה והמקורית, ועוד בימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הרבנים והלמדנים בדורו, מכל רחבי המדינה פנו אליו בעניני עגונות ושאלות חמורות, והוא היה משיב במהירות עפ"י מקורות מפתיעים מן הש"ס ודברי הראשונים. תחילת רבנותו היתה בעיר מגוריו אמנאשטירשצזנא (מונסטירשצ'ינה, עיירה במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה), ובשנת תר"כ עלה לכהן ברבנות העיר פינסק. חידושיו על הש"ס נדפסו במהדורת הש"ס של דפוס ווילנא, ובספריו אהל משה (חלק א', ווארשא, תרמ"ט; חלק ב', ירושלים, תש"ל). ידוע כי החזון איש העריץ מאד את גדלותו של רבי אלעזר משה. פעם סיפרו לפניו בשם רבי חיים מבריסק, שסח במעלת גדולי דורו דור-דעה, ואמר כי שלשה גדולים היו באותו דור, אשר אף אם היו חיים בדורו של רבינו הרמ"א, גם היו נחשבים לגאונים בישראל: רבי ישראל מסלנט, רבי יהושע ליב דיסקין, ואביו הבית הלוי; והוסיף עוד הגר"ח ואמר "ואם תרצו, גם רבי אלעזר משה מפינסק...". על כך הגיב החזון איש ואמר: "ואני רוצה..." (מעשה איש, חלק ד', עמ' צא). לפי מקור אחר, התבטא אז החזון איש, כי לדעתו רבי אלעזר משה הורביץ הינו גדול מכולם, ואף אמר כי השערותיו של רבי אלעזר משה קרובות ל"רוח הקודש" (ראה: עובדות והנהגות לבית בריסק, חלק ד', עמ' צא).
הגאון רבי מאיר מארים - שאפיט תק"ס-תרל"ג 1800/1873. מגדולי גאוני ליטא בדורו "וחסיד מובהק" מתלמידי האדמו"רים: רבי נח מלכוביץ, ה"בית אהרן" מקארלין, רבי משה מקוברין ורבי אברהם מסלונים בעל "יסוד העבודה". מגיל צעיר נודע בגאונותו. ב"שטר התנאים" באירוסיו קרא עליו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז' "הגאון הצדיק". כבר בגיל 15! מונה לרבנות העיירה מייטשאד הסמוכה לסלונים. כיהן ברבנות לוישנבה; יאקובשטאט, לטביה; שווינציאן, שליד וילנה; עד למינויו כרבה של קוברין, משרה בה החזיק עד פטירתו בשנת תרל"ג. מפורסם היה בגאונותו כ"מרא דשמעתתא" בלימוד הירושלמי לעומק, ושמו נודע לתהלה אצל גאוני ליטא: רבי אייזיל חריף, בן-דודו רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי יצחק אלחנן, ועוד. ר' אייזל חריף נהג בו כבוד בשל חיבורו על התלמוד הירושלמי, והיה מכנה אותו "תנא ירושלמאה". זאת למרות שהיה דרכו למתוח ביקורת נוקבת אף על רבנים ידועי שם.
