עותק מהגאון רבי עמרם בלום בעל ה'בית שערים' על ספר ילקוט הגרשוני שחבר חתנו הגאון רבי גרשון שטרן הספר מעוטר גם עם ...

עותק מהגאון רבי עמרם בלום בעל ה'בית שערים' על ספר ילקוט הגרשוני שחבר חתנו הגאון רבי גרשון שטרן הספר מעוטר גם עם הגהות רבות של גיסו בנו שחל רבי עמרם הגאון רבי בן ציון בלום רבי עמרם בלום

תגלית! עותק מיוחס! ספר ילקוט הגרשוני מהדורה ראשונה שהיה שייך לחמיו של המחבר ולגיסו של המחבר בנו של רבי עמרם  רבי בן ציון בלום  עם הגהות חתומות:עמרם בלוהםוגם הגהות חתומות :בן ציון בלום  ההגהות ברובם חתומות בסוף הספר רישום 'שייך לאאדמו''ר הגאון רבינו עמרם  בלוהם שליט''א אבדק''ק ביאיפיאלא בתחילת הספר  חותמת של בנו רבי בן ציון בלום עוד חתימה מענינית של רבי יעקב יצחק סופר בסוף הספר חתימה של רבי יוסף דוב מעארוואש עם הגהה  שלו

הגאון הקדוש רבי עמרם בלום זצ''ל  נולד בשנת ה'תקצ"ד בהיידושאמשון לאביו ר' יצחק יעקב, שכיהן כאב בית דין בעיר, ולאמו מרים, בתו של הרב עמרם רוזנבוים, ("רבי עמרם חסידא"), שעל שמו הוא קרוי. בצעירותו עברה משפחתו לקרולי. בילדותו למד עם הרב שלמה זלמן אולמן ממאקווא, שהתרשם ממנו לאחר פגישה מזדמנת ביניהם. בהיותו כבן 17 נפטר אביו, ומאז דאג ללימודו רב העיר ר' מאיר פרלס. לאחר כמה שנים, עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר (החתם סופר) למשך זמן קצר. כמו כן, למד גם מפי הרב שמעון סופר בשנת ה'תר"י עבר ללמוד בישיבתו של הרב חיים סופר בימרינג (אנ'), שם למד במשך שנתיים לאחר נישואיו התגורר בעיירה אלמושד, וכשנפטר רב הקהילה בשנת ה'תרי"ח התמנה לכהן תחתיו. באלמושד התאלמן מאשתו הראשונה, ונישא בשנית לחיה שרה בת הרב חיים יוסף דב כהנא מקרסנה, נכדו של הרב יהודה כהנא הלר. בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של מאד, שם ניהל ישיבה גדולה, שהגיעה בשיאה לכמה מאות תלמידים. בשנת ה'תרמ"א נבחר למלא את מקומו של מהר"ם שיק ברבנות העיר חוסט, וגם בה עמד בראשות ישיבה. לאחר כשנתיים, החליף את משרת הרבנות עם חברו הרב יואל צבי ראטה, שכיהן כרב בעיירה ברט'ו-אויפאלו (אנ'), כך שהרב ראטה עבר לכהן בחוסט והרב בלום ישב על כיסא הרבנות בברטו-אויפאלו. גם בברטו-אויפאלו ניהל ישיבה גדולה. בתפקיד זה כיהן במשך 25 שנה, עד לפטירתו. שמו התפרסם ברחבי הונגריה, והוא הפך לאחד מגדולי משיבי התשובות ההלכתיות בדורו, ורבנים מכל קצוי הונגריה פנו אליו בשאלותיהם. בין הרבנים שעימם התכתב נמנים גדולי הרבנים בהונגריה ומחוצה לה, כדוגמת מהר"ם שיק הכתב סופר, הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, מחותנו הרב אליעזר זוסמן סופר הרב יעקב וידנפלד מהורמילוב ועוד. נפטר בכ"ו באלול ה'תרס"ז ונקבר למחרת בברטו-אויפאלו. על קברו הוקם "אוהל" .

 הגאון הקדוש רבי בן ציון בלום הי"ד אב"ד בערעטי-אויפאלו . הגאון הקדוש רבי בן ציון בלום הי"ד (תר"מ-תש"ה) בן הגאון רבי עמרם בלום בעל בית שערים. גאון מופלא בכל מכמני תורה, נשא ונתן עם כל גדולי דורו, תלמיד השבט סופר ואלוף נעוריו של בעל דעת סופר, משנת תרס"ח אב"ד סארוואש ומשנת תרפ"ט אב"ד בערעטי-אויפאלו, נפטר בגיטו בבודפשט בשנת תש"ה, מכתביו ראו אור: שיבת ציון ואות ציון.

הגאון הקדוש רבי גרשון שטרן  זצ''ל נולד בעיר מאד שבאימפריה האוסטרית (בתחומי הונגריה של ימינו). נחשב מבחירי תלמידי מהר"ם שיק - תלמידו המובהק של החתם סופר. כמו כן היה תלמידם של אחרים מגדולי דורו, בהם הרבנים שמואל ארנפלד (ה"חתן סופר") וחמיו לעתיד רבי עמרם בלום אבד"ק ברט-אויפאלו מחבר שו"ת בית שערים. בשנת תרמ"ב נישא למרים, בתו של רבו רבי עמרם בלום. מרים הייתה נינתו של רבי יהודה כהנא הלר בעל "קונטרס הספיקות", ומצאצאי בעל התוספות יום טוב. בשנת תרנ"ב נפטרה מרים והשאירה ארבעה ילדים קטנים. לאחר פטירתה נישא לגיטל, בתו של הרב יהודה פוקס בן רבי וואלף פוקס אבד"ק סערעד. בשנת תרמ"ה, בגיל 24, נבחר לרבה של קהילת מארוש לודאש וגלילותיה, וברבנות זו שימש במשך 51 שנה עד לפטירתו. בלודאש אף הקים ישיבה גדולה שם לימד מאות תלמידים. במשך 29 שנים עמד בראשות ישיבתו עד לשנת תרע"ד שבה נלקחו תלמידיו לעבודות כפיה במלחמת העולם הראשונה ובשל כך נאלץ לסגור את שערי הישיבה. מעמד הישיבות ותלמידיהן במדינה, העסיקו מאוד את רבי גרשון ופרסם בנושא זה סדרת מאמרים בעיתון של המחנה האורטודוכסי (כינס את המאמרים והדפיסם כספר בשנת תרס"ב). נודע כבעל יכולת מרשימה בדיבורו וכדרשן בעל שם. נשא דרשות בפני קהל רב ברחבי הונגריה. ידוע בשל פניותיו לגורמים אירופים למען איסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל ושומרי השמיטה בארץ. במסגרת כך אף עמד בראש שיירה שביקרה בארץ ישראל בשנת תר"ע והעבירה סכומי עתק לעניים ומוסדות תורה. את מסעו זה הנציח בספר מיוחד הנקרא "מסעי בני ישראל". בליל שישי ט"ז אייר תרצ"ו, נפטר הרב והלווייתו נקבעה ליום המחרת. את ארון קבורתו בנו משולחן הלימוד שלמד עליו במשך חמישים ואחת שנים. בהלווייתו השתתפו גדולי הרבנים ראשי הישיבות ואלפים מתושבי האזור. מקום קבורתו בבית העלמין היהודי בלודאש (לודוש, כיום ברומניה). את הנוסח שעל גבי המצבה כתב הוא בעצמו בצוואתו תוך שימוש בשמו הפרטי בלבד אפילו ללא התואר "הרב". מצבתו שוקמה בשנים האחרונות.

מצב~ חסר שער, דפים שבירים כריכה מנותקת דפים מנותקים מצב בנוני