מכתב מפליא בכתב יד וחתימת רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין מייסד הדף היומי - אודות רוה"ק של רבו; הרה"ק רבי ישראל ...

מכתב מפליא בכתב יד וחתימת רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין מייסד הדף היומי - אודות רוה"ק של רבו; הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב ואודות ישיבת חכמי לובלין - מיוחד ונדיר - תרפ"ח.

מכתב בכתי"ק וחתימתו של המהר"ם שפירא מלובלין מייסד הדף היומי. אל הרב אליעזר סירקיס. תרפ"ח.

בתחילת המכתב כותב רבי מאיר אודות עזרת מקבל המכתב לישיבת חכמי לובלין: "אהובי! יקח נא מאתי תודה ותשואת חן על כל..לאושר מוסדנו הקדוש 'ישיבת חכמי לובלין' ".

בהמשך כותב רבי מאיר דברים נפלאים אודות רוח הקודש של רבו הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זיע"א: "ופו"ש מר אביו היקר באנשים ה"ר שלמה נ"י מסרתי הפ"נ לאדמו"ר הקדוש מטשורטקוב שליט"א ומיד כאשר אך הזכרתי לפניו העיר.. אמר לי בטח הפתקא הזאת מר' שלמה, ידעתיו, ידעתיו ומה מצבו עכשיו, השי"ת יצליחהו בכל עניניו, אלו דבריו הקדושים עוד טרם קרוא את הפתקא".  מפליא מאוד!

רבי יהודה מאיר שפירא - המהר"ם שפירא מלובלין - (תרמ"ז, 1887 - תרצ"ד, 1933) נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

בצעירותו נודע כ"העילוי משאץ". בגיל צעיר הוסמך לרבנות על ידי סבו, בעל ה"מנחת שי", ועל ידי הרב אברהם מנחם הלוי שטיינברג מברודי והרב מאיר אריק. היה מחסידיו המובהקים של האדמו"ר ישראל פרידמן מטשורטקוב שאודותיו נסוב המכתב.

בשנת תר"ע קיבל הצעה לרבנות בקהילת גלינה, ולאחר התייעצות עם רבו, האדמו"ר מטשורטקוב, קיבל עליו את התפקיד.

בשנת תר"פ דחה את בקשת קהילת וורשא לכהן ברבנות הקהילה מטעמים שלא פירט, ולאחר זמן בחר לענות להצעת כהונת הרבנות בסאנוק, עיר גדולה במרכז גליציה, משום שידע כי מצבה הרוחני של הקהילה בסכנה.

שימש כנשיא אגודת ישראל בפולין.

בט' באלול תרפ"ג במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בווינה, נאם רבי מאיר ופרש את חזונו הגדול בדבר הדף היומי בפני באי הכנסייה בשנת 1924 מונה לרבה של פיעטרקוב. שם הוציא לאור את ספרו שו"ת 'אור המאיר'. הקים את ישיבתו המפורסמת חכמי לובלין.

[1] דף. כת"י חתימה וחותמות.

27.5*21 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול, קרע קל ללא חסר בקצה תחתון.