Bidspirit auction | שו”ת הרד”ך. קושטא, רצ”ז 1537


שו”ת הרד”ך. קושטא, רצ”ז 1537 - מהדורה ראשונה - עותק רבי שמואל העליר  זה ספר תשובות הגאון כמהר”ר דוד הכהן זצ”ל מאי קורפו מעט מתשובותיו הודפסו על ידי בנו רבי חיים הכהן בשנת רצ”ז בקושטא, כאשר הן מחלוקת לשלושים ושלושה ”בתים” (סימנים), שכל אחד מהם מחולק ל”חדרים”. מאז מוזכר בדברי גדולי הפוסקים ובראשם רבי יוסף קארו. דפוס אליעזר שונצינו. קושטא, רצ”ז 1537 - מהדורה ראשונה. רכה דף. בעותק שלפנינו חסר דף השער ושבע דפים נוספים בהתחלה והושלמו בצילום אומנותי, מצב טוב+, כרך עב כרס, כריכת עור מפוארת חדשה, שיקום מקצועי במספר דפים, כתמים, מספר פגעי עש בסוף עם נגיעה בטקסט. לאורך הספר 8 חתימות בעלות בכתב יד קודשו של הרב שמואל העליר. בנוסף הגהה עתיקה בכתב יד. רבי דוד ב”ר חיים הכהן מקורפו [מכונה הרד”ך] : ממגורשי ספרד. מגדולי הפוסקים הקדמונים, רב וראש ישיבה. נולד בסביבות שנת רכ”ה כנראה באי קורפו שביוון לאביו רבי חיים הכהן. כבר מגיל צעיר ניכר בלמדנותו, חריפותו וחסידותו. למד בישיבתו של רבי יוסף פיצ'ו בקורפו, ובישיבתו של רבי שלמה ב”ר שמואל הספרדי. לאחר מכן נסע ללמוד מפי חכמי אשכנז שבאיטליה, ולמד אצל מהר”י מינץ בפאדובה וכנראה נסמך על ידו. לאחר שנסמך כיהן כרב בכמה קהילות ביוון, וידוע לנו שעוד לפני שנת רס”ח חזר לקורפו. בסביבות שנת ר”ע עבר ליאנינה, בה נהגו כמנהגי קהילת קורפו, ומסתבר שכיהן כרב הקהילה. ביאנינה התקרב לאחד מתושבי העיר, רבי יוסף טאיטצאק. לאחר מכן התיישב בפטרס שבגבול יוון-איטליה, שם נקשר לרבי משה אלשקר. הרד”ך התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם: מהר”ם אלשקר, רבי אליהו מזרחי (הרא”ם), רבי יעקב בן חביב ובנו רבי לוי בן חביב, מהר”י טאיטצאצק ועוד. בחייו סבל מנדודים, ייסורים, תלאות, גירושים ומחלות. זמן פטירתו לא ידוע במדויק, אולם ידוע כי בתחילת שנת רפ”ח הוא מוזכר כבר בברכת המתים. שער השו”ת מספר על ההצלה הניסית של כתב-ידו משריפה בבית של בן של המחבר. רבי שמואל הלר (העליר) - (תקמ”ו –כ”ב בטבת תרמ”ד) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה ומגדולי מנהיגי החסידים בארץ ישראל. נולד לאביו הרה”ק רבי ישראל בן הרה”ק רבי פרץ בעל תוקע אצל החוזה מלובלין רבי שמואל זכה שהחוזה מלובלין יקשור לו קשר תפילין בהגיעו למצוות בשנת תקע”ז עלה לארץ הקודש יחד עם אביו ונתקרב ביותך אל הרה”ק מאווריטש ה'בת עין' לאחר הסתלקותו של הרה”ק מאווריטש נתעלה לראש העדה ונתמנה לרבה של צפת, כמו כן נודע כרופא וסייע בידי התושבים ואף אלו שאינם יהודים. חתנו רבי יצחק לורברבוים גם הוא מחכמי צפת הינו נכדו של רבי יעקב לורברבוים מליסא ה'נתיבות המשפט', וה'חות דעת'.