Bidspirit auction | קבלה - אור ישראל, פרנקפורט

קבלה - אור ישראל, פרנקפורט תס”ב 1702 – מהדורה יחידה - הגהה בכתב יד המחבר או בן המחבר מגיה הספר? ספר אור ישראל חיבור גדול בקבלה. החלק הראשון על אגדות ותהילים, החלק השני על כל שלחן ערוך אורח חיים. פירושים על מאמרי הזהר למוד הסוד מסדר האצילות באורים בכתבי האר”י ודיני שלחן ערוך אורח חיים על פי הקבלה, מאת המקובל הרב ישראל יפה אב”ד שקלוב, המחבר בהקדמתו כותב על גזירות ת”ח ות”ט . פרנקפורט דאדר תס”ב, מהדורה יחידה. הסכמות רבות” ר”ד אופנהיים ור”א ברודא ר”ש רפפורט, ר”ד אופנהיים ור”א ברודא ר”ש רפפורט. ברוב העותקים של הספר חסר דף ז [אחרי הקדמת המחבר]. בדף זה נדפסה הסכמתו של רבי נפתלי כ”ץ, שניתנה שבועיים לאחר סיום ההדפסה, עם התאריך כ”ז תשרי תס”ג. בעותק שלפנינו הדף נמצא. לאורך הספר איורים ותרשימים קבליים, שער פגום עם ציורים מפוארים ומרשימים ביותר עם דמויות מהתורה והנביא.  (וינוגרד 142 פירדברג)., [1], ז, קפו דף, חסר דף אחרון במפתחות, מצב כללי טוב-בנוני, בדף השער ובדפים נוספים חסרון עם השלמת נייר כולל נגיעות בטקסט, כתמים בלאי, ונזקי עש כריכה מחודשת. בספר הגהה מעניינת ותקונים:  ”אך כבר ביארנו כי הג' מוחין דאו”א {אבא ואמא} הם רמוזים בכוסות” כנראה בכתב יד המחבר המקובל הרב ישראל יפה אב”ד שקלוב? או בכתב ידו של רבי אהרן בנו שהגיה את הספר? פרטים אודות המחלוקת על הספר אור ישראל ומחברו רבי ישראל יפה משאקלוב. לאחר צאת ספרו זה, יצאו עוררין על רמזים שבתאיים שנמצאים כביכול בספר. רבי ישראל כתב אח”כ חיבור נוסף בשם ”תפארת ישראל” שנדפס לבסוף רק בשנת תקל”ד, ובהקדמתו מובאת התנצלותו מתוך צוואה שנכתבה בכתב ידו של המחבר, בה הוא מסביר לצאצאיו מדוע טעו הקוראים בדבריו לחשוב שהוא מאמין ”בצבי השבור” [עקב האזכורים הקבליים, סביב המילה ”צבי, בעוד שכוונתו בדבריו הייתה בכלל על ארץ ישראל הנקראת ”ארץ הצבי”]. והסביר שבג' מקומות הושחת וזוייף ספרו והוכנסו בו דברים ע”י אנשי כת שבתי צבי שיש למחקם.  גם כתב היד המקורי של הספר נגנב ממנו והסכמות שני דודי אשתו (הגרמ”ז מירלש ור”ש ברב יאסקי תאומים מפראג) נמנע ממנו להדפיסן גם בהסכמות הרבות שבספר ”תפארת ישראל” פפ”ד תקל”ד הנ”ל ובהקדמת המו”ל נכדו רבי ישראל יפה באו להצדיק את המחבר בטעותו. היו כאלה שגנזו את הספר וכעת נותרו ממנו רק עותקים בודדים. בקונטרס זמיר עריצים ווארשא תקנ”ח מאת ר' דוד ממאקוב בדף ז' עמוד א' נכתב ”...כי זה קרה כבר בספר קבלה של הרב המקובל משאקלאב, אשר בא השטן וערבב הדברים ונטע קוצים בכרם והטיל ום בקדשים להמיר רע בטוב ואור לחושך, ואין תמורת תמורה. ובאמת חלילה וחלילה לתלות בוקי סריקי שמץ דבר בהרב המקובל הנ”ל, רק הספר הוא קדש קדשים אין ערוך אליו, והמחבר היה מופלג בתורה וגדול בדורו, ואחד מחרשי משחית השחית עץ בלחמו לחם חמודים ונתן שנים או שלשה גרגירים סמא דמותא באיזה מקומות מועטים ונער יכתבם. וראוי לכל ירא שמים למחקם והשאר ישאר בכשרוו, וצדיק באמונתו יחיה...”. לקריאה נוספת ראה:  ספר ”לחקר המשפחות” מאת צבי הירש הרכבי (עמודים 16-22 ובהערות) אשר מביא חקירה שנעשתה על ידו אודות הספר ועל ג' המקומות בהם הושחת וזוייף בספר אור ישראל מתוך צוואת המחבר שנדפסה בספר תפארת ישראל תקנ”ד. ומביא הערה שלטענת דוד כהנא ישנם עוד מקומות זרים בספר כגון אותיות ”מילוי”. הרכבי רושם בהערה 72 ג': ומה שטוען כהנא (הכוונה לדוד כהנא), שבדף קנא. (מזכיר הרב ישראל יפה בספר אור ישראל) ”ושמעתי בשם חכם כמוהר”ר משה סרוואל מקושטנדינה...” - כותב הרכבי ”לא מצאתיו בדף הנ”ל! -  ואם גם מזכירו אין ראיה מכרעת מכאן”. בעותק שלפנינו בדף קנא. אכן נדפסה שורה זו ”ושמעתי בשם חכם כמוהר”ר משה סרוואל מקושטנדינה...” . המחבר הגאון רבי ישראל יפה משקלוב - היה אב”ד שקלוב מרבניה הראשונים של העיר שקלוב בירת רייסין. גאון מופלג ואיש קדוש השקוע בחכמת הנסתר. היה עד ראיה לגזרות ת”ח של חמלינצקי, בנו של רבי אהרן אב”ד אומן מגזע קלמינקש-יפה וסענדרליך בכמה מקומות שבספרו זה מספר הוא על עצמו נפלאות מהנהגתו הקדושה, כי זכה לרוח הקודש ולגילוי אליהו. בספרו הוא מתריע נגד פלפולי ההבל בדרשות המגידים השונים, על החזנים שאינם עושים מלאכתם ביראת שמים ומפסיקים בניגונים, על הרבנים המורים פי השולחן ערוך וקיצורי דינים, ולא על פי עיון עצמי בתלמוד ובראשונים. הוא כותב כי סיבת אורך הגלות ורוב הצרות הוא במיעוט ההתעסקות בחכמת הקבלה, שהיא רוח התורה ונשמתה.