מזבח יעקב. ויניציאה, תכ"ב [1662]. נדפס כדי לגייס תרומות לפדיון שבויים

מזבח יעקב. ויניציאה, תכ"ב [1662]. נדפס כדי לגייס תרומות לפדיון שבויים

מהדורה יחידה ונדירה. 

ספר מזבח יעקב, דברי מוסר, מאת רבי יעקב קאפיל מרגליות.

חיבור שנעשה במיוחד כדי לקבץ תרומות לפדיון בנו ובתו הקטנים וקרוביו של המחבר שנשבו ע"י הקוזאקים או חיילי פולין-ליטא, בקהילת לודמיר אשר בפולין.

מדף י"ז ועד סוף הספר: "מראות יעקב... לבאר דבור אנכי ודבור לא תחמוד... ושנים עשר מדות טובות כנגד שנים עשר שבטים וכנגד שנים עשר מדות שירחיק מהם אדם".

בדף יח/ב מביא מה שמצא "כתוב בכתיבת יד בשם הרב הרי"א" (הרב יצחק אשכנזי, הוא האר"י הקדוש).

המחבר עצמו, רבי יעקב קאפיל בן רבי צבי מרגליות, נפדה ע"י יהודי קושטא, כפי שהוא מספר בהקדמתו. אולם השודדים סרבו לשחרר את בנו ובתו הקטנים רק אם יביא סכום גדול כדמי פדיון. לכן ערך והדפיס את ספר המוסר הנוכחי, ובהקדמה ביקש את עזרת יהודי הקהילות, ע"י רכישת הספר ולסייע בהשגת הכסף.

חיבור נדיר: מהחיבורים היחידים שנדפסו תוך כדי המאורעות של מלחמת רוסיה-פולין (1654–1667), עם סיפור המאורעות בזמן אמת.

פרט השנה של הדפסת החיבור כפי שנדפס בשער הספר הוא: "ת’י’ח’ד’ לבבנו לאהבה". נראה כי אף פרט השנה רומז לרצונו העז של המחבר להיות שוב יחד עם ילדיו הקטנים.

גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט: הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי. מעשי טבח ביהודי פולין, בלארוס ואוקראינה, התחוללו במשך כל תקופת המרד, שנמשך עוד שנים, וגם אחריו, במהלך מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) והמלחמה הצפונית הקטנה עם האימפריה השוודית שהביא להצתתן.

ויניציאה, תכ"ב [1662]. דפוס וינדראמינה. מהדורה יחידה.

יט [1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב מאוד. כרוך בכריכת חדשה ומפוארת.

לפי הידוע לנו ספר זה נראה פעם אחת בלבד במכירות פומביות.