חומש עליו הושבעו היהודים בבית המשפט בפראג - עם אישור וחתימת ראב"ד פראג הגאון רבי אלעזר פלקלש.

חומש עליו הושבעו היהודים בבית המשפט בפראג - עם אישור וחתימת ראב"ד פראג הגאון רבי אלעזר פלקלש.

חומש עם חמשה חומשי תורה, עליו הניחו היהודים את ידם בעת שנשבעו בבית המשפט בפראג. עם אישורו וחתימתו של ראב"ד פראג הגאון רבי אלעזר פלקלש, בכתב יד קדשו בלועזית.

לעותק זה, ששימש כחומש עליו נשבעו היהודים, מצורפים שלושה אישורים ומסמכים ממשלתיים רשמיים, ביניהם:

מסמך מאת קארל פישר הצנזור הראשי ומבקר הספרים העבריים מטעם הקיסר פרנץ יוזף, בו מאשר למשרד המשפטים שספר זה הוא תורת משה של היהודים והוא ראוי לשמש בבית המשפט.

וכן מסמך רשמי וממוספר, מודפס בגרמנית, מבית המשפט בפראג המאשר את קיום הדיון בו ועליו תוספת בכתב ידו של הגאון רבי אלעזר פלקלש ראב"ד פראג, המאשר את הנ"ל בחתימת ידו בגרמנית.

על פי בקשת השלטונות כתב רבי יחזקאל לנדא רבה של פראג תשובה ארוכה ומפורטת על ענין השבועה בבית המשפט, בה כותב על חומרת שבועת שקר, ועל ענין השבועה על ספר תורה. בתשובתו הוכיח לפני הממשל שאף ספרי התנ"ך המודפסים מועילים לשבועה. (תשובתו נדפסה בשו"ת נודע ביהודה, מהדו"ק יו"ד סי' ע"א).

תלמידו של הנודע ביהודה רבי אלעזר פלקלש התכתב בנושא זה של חומר השבועה בבית הדין וענין הנחת היד על הספר בעת השבועה עם הצנזור הראשי קארל פישר, ותשובתו המפורטת אליו נדפסה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' כ"ו.

שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico):

הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים. 

הידיעות שנפוצו בין הגויים בנושא מנהג התרת הנדרים בתפילת כל נדרי וגם בדרכים אחרות, גרמו לכך שנוצר אי אמון כלפי שבועות של יהודים. אי האמון היה מבוסס על כך שבהיות ליהודי דרכים לביטול הנדר, הוא לא חש מחויב לדבר אמת תחת שבועה או לקיים דברים שנשבע לעשות. 

השבועה המיוחדת ליהודים, שנועדה לגבור על התרת הנדרים, הומצאה לראשונה בימי האימפריה הביזנטית, בתקופתו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, ב-531. 

לפי חוק של סקסוניה מ־1800, היה על היהודי להישבע על ספר תורה פתוח בפרק עשרת הדיברות, כשהוא מצביע בידו על הדיבר השלישי [”לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא” (ספר שמות, פרק כ', פסוק ו')] וזאת בנוכחות שלושה יהודים הגונים שאינם שארי בשר או שותפים של הנשבע.

כך גם בחומש שלפנינו השבועה הייתה על הדיבר השלישי מעשרת הדיברות שאף מסומן בסוגריים בחומש שלפנינו.

רבי אלעזר פלקלס (תקי"ד, 1754 - תקפ"ו, 1826): מגדולי רבני פראג, תלמידו המובהק של רבי יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה", וראש בית הדין של פראג בתקופתו. התפרסם גם כדרשן, ותשובותיו בהלכה נדפסו בספרו תשובה מאהבה.

חומש עם באור מילים קשות בלשון אשכנזי, חמש מגילות והפטרות. וינה, בסביבות תק"ס [1800].

קסג, [1], מג דף + [3] דף. מצב טוב. כריכה מקורית מנותקת חלקית ועם פגעים בשוליים. מעט דפים מנותקים.

פריט היסטורי נדיר ויחודי ביותר!