ארכיון חשוב ומרומם! מכתבי צדיקי הדור לבית רוז'ין וגדוליו למען וועד הגניזה בעיר הבירה ווינה

ארכיון חשוב ומרומם! מכתבי צדיקי הדור לבית רוז'ין וגדוליו למען וועד הגניזה בעיר הבירה ווינה

ארכיון מכתבים חשוב מאוד! צדיקי בית רוז'ין וגדולי הדור בעיר הבירה וויען, למען וועד הגניזה וחברת 'ליקוטי שמות' שהוקמה בווינה בשנת תרצ"ו.

בראש הכותבים והחותמים, אגרות ארוכות ממרנן הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין וחתנו האהלי יעקב מהוסיאטין, האביר יעקב מסאדיגורה, רבי נחום מרדכי מטשורטקוב, רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ

פסק הלכה ארוך מהגה"ק רבי חיים ירוחם מאטלשטאדט ופסק הלכה מהגאון רבי יוסף באב"ד ראב"ד ווינה. 

סך הכל 6 מסמכים וכפי המפורט באריכות לקמן: 

* מכתב מוקדם בחתימת יד קדשו של זקן צדיקי הדור רבי ישראל מהוסיאטין, אחרון נכדי הסבא קדישא תפארת ישראל מרוז'ין, בכתב יד חתנו הרה"ק האהלי יעקב מהוסיאטין. וינה, תרצ"ו. 

במכתב מתייחס הרה"ק מהוסיאטין לייסודה של חברת 'לקוטי שמות', לגניזת עלים ודפים שנפלו לארץ שלא יתגלגלו בביזיון.

וכה כותב האהלי יעקב וחותם הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין: כדי להרים מכשול מדרך הרבים הנוהגים בהם מנהג ביזיון מבלתי ידעם את חומר האסור וגודל העון ומן הראוי ליראי ה' ולחושבי שמו להחזיק את ידי החברה הנ"ל ולעזור להם בעבודתם עבודת הקודש, וכל העוסקים במצוה הזאת וכל הנטפלים [?] בה, יתברכו בברכה המשולשת וירום כבודם וינשא ככתוב ועתה נאום ד' וכו' מכבדי אכבד. דברי המצפה לישועת ישראל ולגאולתו האמתית במהרה וחותם בקדשו: ישראל במו"ה מרדכי פייבוש.

הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זקן צדיקי הדור, [תרי"ח-תש"ט] עמוד צלותהון של ישראל, אשר כונה בידי הרה"ק מוהר"א מבעלזא 'צדיק יסוד עולם' ו'הרבי'. כל צדיקי הדורות קראו אחריו 'מקודש מקודש', נודע במיוחד במלחמתו אשר ניהל עם הס"מ בעת מלחמת העולם השניה. מפורסם ביותר עוצם תפילתו ועבודתו הנוראה בקודש בעת החלו הנאצים בפיקודו של הגנרל רומל, להתקרב לארץ ישראל בקרבות אל-עלמיין. עד דורנו אנו, נערצת דמותו כצדיק קדוש וטהור, עושה פלאות ועמוד התפילה לבית ישראל.

הרה"ק רבי יעקב מהוסיאטין [תרל"ז-תשי"ז] האהלי יעקב, בנו של הרה"ק רבי יצחק מבוהוש וממשיך דרך חותנו הרה"ק מהוסיאטין, היה בין התומכים המרכזיים בעליה לציון על טהרת הקודש והקים חברה לצורך כך. היה בקיא גדול בש"ס ופוסקים ובדרכי החסידות, רבים שאבו מבארו ומשכלו הזך.  

[1] ניר ללא שורות. כתמים ובלאי ניכר. מעט מחיקות קלות בסימני קיפול. מצב טוב.

* מכתב למען מעמידי התורה ומכבדיה, מהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה בעל 'אביר יעקב'. תרצ"ז.

בזכות זה נזכה שיתרומם קרן התורה במהרה בימינו, מפליג הרה"ק מסאדיגורה בברכתו לעוסקים במלאכה חשובה של הקמת ארגון 'לקוטי שמות' לגניזה.

אגב, הרבי מסאדיגורה מכנה את הארגון 'לקיטת שמות'.

הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורה בעל 'אביר יעקב', [תרמ"ד - תשכ"א] בנו של רבי ישראל מסדיגורא, מצדיקי הדור המפורסמים. מראשי אגודת ישראל העולמית, ממנהיגי דרכה הבולטים וממנווטי מהלכיה של היהדות החרדית המאורגנת. מגדולי חברי מועצת גדולי התורה ולמשך תקופה קצרה כיהן כנשיא המועצת. ממקימי החינוך החרדי בארץ ישראל ורב פעלים אין קץ להרבות תורה וטהרה בישראל.

[1] ניר שורות. כתמים. סימני קיפול. בלאי קל מאוד. מצב טוב - טוב מאוד.

* פסק הלכה חשוב לגניזת כתבי קודש מהגה"ק רבי חיים יצחק ירוחם אבד"ק אלטשטאדט, מגדולי פוסקי הדור וצדיקיו בגאליציה לפני השואה. בשנת בישוע"ה ורחמי"ם פעיה"ק וינא.

הרב הקדוש מציין את כל מנהגי הקבורה והכבוד שעושים לשמות ולגניזה, ומספר בזעזוע על המצב בעיר ווינה, וכעת ברוך השם הוקם ועד לצורך עניין חשוב זה. הרב מקיף באיגרתו את כל צדדי העניין ופוסק כי הוא חיוב גמור וחשוב.

הגאון הקדוש רבי חיים יצחק ירוחם אבד"ק אלטשטאדט [תרל"ה-תש"ג] תלמיד הרה"ק רבי יהודה ממעליץ, מהר"י מבעלזא, הדברי יחזקאל משינאווא, ומהר"ש מבאבוב ועוד זכה לראות את מרנא הדברי חיים מצאנז. בשנת תרמ"ח התכהן לרב העיר לימנוב, לימין חותנו אב"ד לימנוב. בשנת תרס"ז התמנה לרבה של 'אלטשטאדט' שכונתה גם סאמבור או סאמבור ישן. במלמת העולם הראשונה נמלט לווינה ולאחריה שב לאלטשטאדט שם מינה את בנו לרב העיר במקומו והא עקר סופית לווינה. בשואה התגלגל לברלין ולקראקא, ובאחרית ימיו שב לעירו 'אלטשטאדט' ובה נפטר, סמוך לבני קהילתו הוותיקה שנספו על קידוש השם.

[1] ניר שורות. כתב יד סופר נאה. חתימת הרב הקדוש מאלטשטאדט. סימני קיפול, כולל בלאי ופגיעה מועטה בחתימה ומעט אותיות. משוקם היטב. מצב טוב. 

* 'יגן עליהם באלף המגן' ! מכתב ברכות ללישועה שלמה, בחתימת קודש הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ, למסייעים לשמירה על כתבי הקודש וגניזתם. וינה, בשנת תרצ"ז.

מצוה גדולה להחזיק בידי החבורה בכל עוז ותעצומות ועל זה יאמר חבר אני לכל אשר יראוך ואברכם שבזכות המצוה הגדולה יגן עליהם באלף המגן ויושעו בכל מיני ישועות טובות.

הרבי מוסיף בכתב יד קדשו בעטו: דברי המעתיר בעד כלל ישראל לישועה שלמה וחותם שמו ושם אביו הק'.

מרן הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ [תרמ"ח-תשכ"ח] מגדולי מנהיגי יהדות התורה, מאצילי תפארת מלכות רוז'ין ונכד הרה"ק אוהב ישראל מאפטא, צדיק נשגב ונערץ בכל שדרות היהדות הנאמנה, אוהב ישראל אמיתי, מראשי תנועת אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, ממכונני החינוך העצמאי ותנועת בית יעקב, מראשי המסייעים להקמת ישיבות ומוסדות תורה בארץ ישראל ובארה"ב, מגדולי הבונים של ישיבת פוניבז', עיתון המודיע, ומוסדות למען פליטים ופליטות ברוח היהדות. גדולי התורה בארץ ישראל ובאמריקה התחשבו בדעתו ונהגו על פיו קטן וגדול, ביתו פתוח היה לרווחה ורבים השיב מעוון.

[1] ניר מוקלד במכונה, תוספת שורת ברכות וחתימה בכתי"ק של הרבי מקאפיטשניץ. כתמים. סימני קיפול. בלאי בסימני הקיפול משוקם אמנותית. מצב טוב - טוב מאוד. 

* מכתב בחתימת הגאון רבי יוסף באב"ד ראב"ד בית דינא רבה בוויען, למען הקמת ארגון שיגנוז את כל כתבי הקודש וספרים שבלו בעיר הבירה. תרצ"ז.

במכתבו כותב בחום רב ובהתלהבות על פעלם של הרבנים החשובים רבי געציל וואזנער, מבני משפחת מרן הגר"ש ואזנר, אף הוא יליד עיר הבירה ויען, והרב ר' ליב טירקעל בן משפחת טירקעל המפורסמת שהשתדכה עם גדולי פוסקי גאליציה.

הרבנים הקימו ארגון 'לקוטי שמות' חבורה שתקבל על עצמה תפקיד זה להרים כל העלים והקרעים ולגונזם בכבוד.

כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות, חותם הרב את מכתבו בכתב ידו ובחתימתו.

רבי יוסף באב"ד [תרל"ה-תש"ג] ראש אבות בתי הדין בעיר הבירה וויען, נולד לאביו רבי יעקב ולזקנו מהרא"ש באב"ד. תלמיד מהר"י שמלקיס, כיהן כדיין בעיר מגוריו לבוב, ואחר כך ראב"ד קאלוש בגליציה. עשר שנים כיהן כראב"ד ווינה ובעליית הנאצים לשלטון נמלט להולנד, אולם נספה בשואה.

[1] ניר מכתבים רשמי. סימני קיפול. כתמים. שיקום אמנותי קל. מצב טוב - טוב מאוד.

* איגרת מיוחדת מהרה"ק רבי נחום מרדכי מטשארטקוב למען הקמת ארגון לגניזת השמות בעיר ווין. טבת תרצ"ז.

באיגרתו מחזק את הענין מאוד ומשבח את העוסקים בפעולה להציל את כתבי הקודש שבלו, גיליונות ודפים נפזרים ומציין את גודל העון לגרימת ביזיון לכתבי הקודש וכמה שקדו חז"ל בזה.

החובה מוטל על כל לחזק את ידם ולסייעם בכדי שיעלה בידם בע"ה לסדר את הדבר באופן הראוי.

ועל ידי התעוררות דקדושה בשביל כבוד התורה נזכה לראות בהרמת קרן התורה, דברי המצפה לישועה.

הרב הקדוש רבי נחום מרדכי בהרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב [תרל"ד-תש"ו] התגדל על ברכי זקינו הרה"ק רבי דוד משה. יד ימינו של אביו הק' במפעלותיו למען הכלל והפרט, ואביו הוקירו והעריכו ביותר. אחר פטירת אביו, דבקה בו העדה הק' באהבת נפש והוא המשיך ליבם לאביהם שבשמים מתוך יראה ואהבה באצילות ובבינה. אחר עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, עלה לארץ הקודש והשתקע בתל אביב שם הפך ביתו למוקד משיכה ואבן שואבת לחסידים. אחר השואה נחלה ונפטר בשנת תש"ו.

[1] ניר שורות מקופל. כתמים. סימני קיפול וקרעי בלאי קלים בסימני הקיפול. מצב טוב. 

סך הכל ששה פריטי נייר מגדולי צדיקי בית רוז'ין שבעיר הבירה ווינה והגה"ק רבני העיר. מצבים משתנים כמפורט. מצב כללי טוב - טוב מאוד. 

מידות:

14 x 18.5 ס"מ