Bidspirit auction | 111

111 - מקבץ [6] מסמכים: * מסמך אישור הסכם לכתיבת ספר תורה לקהילת התימנים בשכונת 'מזכרת משה'. ירושלים, תרמ”ז [1888]. ”להיות ראיה ביד כמ”ע מוהר”ר יחיאל מיכל פינס ני”ו כי קהל קדוש התימנים אשר במזכרת משה ני”ו גמרו עמי החת”מ לכתוב להם ספר תורה”. שטר ראיה שניתן לרבי יחיאל מיכל פינס, בו מעיד סופר סת”ם על התחייבותו לכתוב ספר תורה, על איכות הספר ועל סדרי התשלום. [1] דף, 14 ס”מ , עם חתימת סופר הסת”ם. חתימה מסולסלת של סופר הסת”ם. רבי יחיאל מיכל ב”ר נוח פינס (תר”ד-תרע”ג, 1843-1913) – ספור, הוגה דעות, מייסד בית ספר לתורה ולמלאכה, גואל קרקעות ועסקן ציבורי. נולד בפלך גרודנא, ובשנת 1877 מונה על ידי ועד 'מזכרת משה מונטיפיורי' להיות נציגם בירושלים, ובמסגרת תפקיד זה קיבל את המסמך שלפנינו. סימן קיפול ושחיקה לאורך קו הקיפול, מצב טוב. * אישור מאת רבי יצחק אויערבאך בירושלים, על קבלת תרומה מאת רבי שמואל סלאנט, מעזבונו של רבי גדליה טיקטין מברעסלא, ולימוד לעילוי נשמתו ביארצייט שלו. ירושלים, תרס”ג [1903]. ”ולמדנו יחד בכנופיא ביום זיין אב דנא שהוא יום תקופת פטירתו של הגאון דלעיל, לעילוי נשמתו, תנצב”ה”. מכתב מאת רבי יצחק אויערבאך. ירושלים, תרס”ג [1903]. [1] דף, 14 ס”מ. המסמך כתוב בכתב ידו, של רבי יצחק אויערבאך, עם חתימתו וחותמו. רבי יצחק ב”ר מנחם נתן אויערבאך (תרל”ז-תשי”א, 1877-1951) – מחכמי ירושלים, מחבר ספר 'אוצר הלכה', שיצא לאור בהסכמת גדולי ירושלים: רבי משה מרדכי עפשטיין, הראי”ה קוק, רבי יעקב דוד רידב”ז, רבי חיים צבי הירש ברודא ורבי יוסף חיים זוננפלד. סימן קיפול, מצב טוב. * מכתב מאת השר יעקב מנשה קטאוי מהעיר קהיר, לראשון לציון ולרבני חברון וירושלים, להשכנת שלום ולמניעת חילול השם. קהיר, תרל”ט [1879]. ”כי אש יצאה מחברון אכלה עד ציון היא העיר הגדולה ירושלם... אהבת ארץ הקדושה ואנשיה, ואהבת התורה ולומדיה, היא הציקתני... להעירם ולעוררם... לעשות שלום... לבל נהיה חרפה בגויים ח”ו”, קריאתו של השר יעקב מנשה קטאוי ממצרים, לרבני חברון וירושלים, להשכין שלום ביניהם. [1] דף, נייר רשמי, 27 ס”מ. כתב יד סופר, בחתימת יעקב מנשה קאטוי ועם חותמו. מסמך היסטורי מרתק, שככל הנראה טרם פורסם. השר יעקב מנשה קטאוי (נפטר בשנת 1883) – סוחר יהודי עשיר מקהיר, אשר מונה בעשר האחרון לחייו לשר האוצר במצרים, והיה בכך היהודי הראשון שכיהן כשר בממשלת מצרים. הוא לקח חלק בפיתוח הכלכלי המואץ של מצרים בעקבות פתיחת תעלת סואץ, שבמסגרתו נבנו מסילות רכבת, הוקמו סכרים על הנילוס, ונוסדו בנקים, בתי מסחר גדולים ובתי חרושת. בנוסף, הוא שיקם את בית הכנסת העתיק בקהיר על שם רבי חיים כפוסי. רקע היסטורי: בשנת תרל”ט פרצה מחלוקת גדולה בין הרבנים בחברון, כאשר נטען שחלקם פגע בכבודו של רב גדול, רדפו אותו והשמיצו אותו על לא עוון בכפיו. עיתון 'החבצלת' דיווח במאמרים רבים על מחלוקת זו, הפולמוס התלהט ושני הצדדים החולקים שלחו חוברות לקהילות בגולה. המחלוקת עוררה סערה גם בין חכמי ירושלים, והתערבות הראשון לציון לא הצליחה להרגיע את הרוחות ולהשכין שלום בין הצדדים. מחלוקת זו איימה לעורר חילול השם בגויים ולפגוע בתרומות הדרושות להצלחת עניי חברון, ור' יעקב מנשה קטאוי ושד”רים כתבו מכתבים בנסיון להשכין שלום, תוך שהם מזהירים מפני ההשלכות המסוכנות של המחלוקת. סימני קיפול, קרעים ופגמים עם פגיעה במילים בודדות, כתמים, מצב בינוני. * מכתב מאת מאיר הלוי לטריס (מה”ל) ליצחק שמואל רג'יו (יש”ר) מגוריציאה. וינה, תרי”ג [1853]. ”ולבי בטוח, כי מבשרך לא תתעלם ולא תקפוץ ידך מאחיך הלוי, ותשלח לי ממעשי ידיך לחוק אותם בעט ברזל ועופרת”. מכתב בו מבקש מה”ל מיש”ר לשלוח לו חיבורים להדפסה ולהודיע לו על מצבם של יהודי איטליה. וינה, תרי”ג [1853]. [1] דף. 23 ס”מ. בכתב ידו וחתימתו של מה”ל. הדף התקפל, כך שחלקו שימש כמעטפה ועליה כתובת הנמען וחותם שעווה. יצחק שמואל רג'יו, ”היש”ר מגוריציה” (1784-1855) - מראשי תנועת ”חכמת ישראל”, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר, אשר כיהן כרב בגוריציה. מחבר 'ביאור יש”ר' על התורה, וספרים נוספים. ד”ר מאיר הלוי לטריס, מה”ל (1800-1871) – איש תנועת ההשכלה, משורר, מתרגם ועורך, סופר עברי ועסקן ספרותי, שקידם את הספרות והשירה העברית. בשנת תרי”ב (1852) הוא הגיהה והוציא לאור מהדורה של התנ”ך, ”תנ”ך לטריס”. מהדורה זו של התנ”ך הייתה למהדורה הכי הנפוצה של המקרא ממחצית המאה ה-19 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-20, והיא יצאה לאור בעשרות מהדורות. סימני קיפול, כתמים, פגמים בשולי הדף. * קבלת מאת גבאי ת”ת וישיבת עץ החיים, עבור תרומה שהעביר להם מרן היש”א ברכה, אב”ד בירושלים ולימים הראשון לציון. ירושלים, תרמ”ד [1884]. ”אנחנו גבאי ומנהלי התלמוד תורה עץ החיים דכוללות אשכנזים פרושים יצ”ו קבלנו מאת ידידינו הרב הגאון ראש בית דין דכוללות הספרדים הי”ו כש”ת מוהר”ר יעקב שאול אלישאר הי”ו סך מאה פראנקס”. קבלה וברכות לתורם מאת ראשי עץ החיים. ירושלים, תרמ”ד [1884]. [1] דף, 23 ס”מ. עם חתימת [4] חתימות הרבנים הגבאים: משה נחמיה כהנוב, מאיר (?), נתן גרינגארט וזלמן חיים ריבלין. סימני קיפול, קרע זעיר, קפל בפינת הדף, כתמים קלים, מצב בינוני-טוב. * מכתב מאת רבי רפאל אהרן בן שמעון, רבה הראשי של מצרים. [קהיר], תרס”ט [1909]. מכתב אל רבי חיים ן' וואליד, מאת החכם באשי של מצרים, רבי רפאל אהרן בן שמעון. תרס”ט [1909]. [1] דף, נייר רשמי של בית הדין של קהילת קודש מצרים. מכתב בכתב ידו וחתימתו של אב”ד מצרים, החכם באשי בקהיר, רבי רפאל אהרן בן שמעון, עם חותמת בית הדין. רבי חיים בן וואליד - חכם שלם וכולל מחכמי ירושלים ומשד”רי עדת המערבים וכוללות חברון. בשנת תרל”ז, הגיע מספר העולים לירושלים מצפון אפריקה ליותר מאלף נפש, ורבי חיים נשלח לראשונה כשד”ר העדה המערבית לתוניס.