Bidspirit auction | מכתב מאת המקובל רבי יוסף

מכתב מאת המקובל רבי יוסף וואלטוך, עם בקשה לתפילות לכל הישועות לנו ולכל בית ישראל בשמחה. תל-אביב, תש”כ [1960]. 'ידידי ידע שהד”ת שאני כותב לו הכל נותנים לי במחשבה מן השנים בשעת כתיבה והולך בתום ילך בטח'. מכתב בכתב יד קדשו של המקובל הצדיק הנסתר רבי יוסף וואלטוך, אל ידיד נפשו הגאון הצדיק המופלא רבי יהודה זרחיה סגל רבה של ”קרית שלום” בתל אביב. שבט תש”ך [1960]. [1] אגרת דואר מקופלת. כולו בכתב יד קודשו וחתימתו של רבי יוסף וואלטוך. תוכן המכתב: רבי יוסף וואלטוך מוסר לרבי יהודה זרחיה הלוי סג”ל דרישת שלום מאת ר' מנחם מענכין ואת בקשתו שיתפלל עבורו לרפואה, למציאת דירה חדשה ולמכירת דירתו הנוכחית, ולהצלחה בגשמיות וברוחניות. רבי יוסף מוסיף ומבקש שיתפלל גם עבורו ועבור רעייתו 'לרפו”ש וישועה שלימה בגו”נ בכל הענינים לטובה ולברכה ושהי”ת יעזור לי בנסיעה טובה בהצלחה ולפעול כל הישועות עבורינו ועבור כל ישראל בשמחה ויהי' תמיד עת רצון לתפלתנו ויקובל הכל ברצון'. בסוף המכתב מגלה רבי יוסף כי דברי התורה שנוהג לכתוב לרבי יהודה זרחיה ניתנים לו במחשבה מן השמים בשעת כתיבתם, ומוסיף כי יתפלל עבור רבי יהודה זרחיה ומשפחתו 'לטובה ולברכה ברפואות וישועות ובבזש”ק וכט”ס'. הצדיק הנסתר, רבי יוסף וולטוך (תרפ”ב-תשמ”ג) - היה מצאצאי המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. היה מראשי חבורת הצדיקים הנסתרים מתל-אביב, בהם ”הסנדלר” (רבי משה יעקב רביקוב), ”הרצף” (רבי אברהם פיש), ”הצייר” (רבי יהודה פטילון) ועוד. רבי יוסף וולטוך הרבה להשתטח על קברי צדיקים ובמקומות הקדושים והיה פועל ישועות בתפילתו. היה בעל ייסורים כל ימיו, ולא זכה לזש”ק (כמו רוב ”הנסתרים”), ואף על פי כן עבד את השי”ת כל ימיו בשמחה עילאה. סיפורי מופת שמיימיים ופלאיים של גילויי רוח הקודש התהלכו אודותיו מפה לאוזן עוד בחיים חיותו. נפטר פתאומי לאחר שהתעלף בתוך מערת ”האידרא”. הרב בן ציון מוצפי שליט”א שזכה להכירו כותב עליו: ”... תלמיד חכם גדול היה, חסיד, היה, ענוותן ושפל רוח היה, בעל יסורים רבים היה, נחבא אל הכלים... זכיתי ולמדתי עמו ואולי הרבה, צנצנת מלאה מכל מיני מעדני התורה, תלמוד ומדרשים, זוהר וקבלה, מפרשים וספרי מוסר, פוסקים וספרי הלכה, הכל היה מונח במוחו, גם ידען גדול היה בקורות העתים ובהיסטוריה של דברי ימי עמנו, לא היה חכם שחי באיזה דור שיהיה או מחבר ספר, שהוא רבי יוסף וולטוך ז״ל לא ידע את שמו ואת זמן תקופתו, חלק כבוד גדול לכל חכמי התורה שוכני עפר, ולהבדיל החיים על הארץ. ידע מכאובים, חוליים, ושתק וקיבלם בדומיה, נדד ממקום למקום וספריו וטליתו ותפילין שלו עמו, התוודע לרבים מגדולי הדור, ובפרט אותם שהיו דוגמתו נחבאים אל הכלים, חי בחדר צנוע מאוד, רוב ימיו בודד היה, כי לא עלינו אשתו חולה היתה ומאושפזת, חגים ומועדים , שבתות וימי חול העביר לבדו בינו לבין קונו, כשאין לו מאומה מהעולם הזה, ואפילו מי שיכבס לו מטפחת או גרב, קדוש היה, ענק היה, ולא הסכים שיספרו בשבחו או ידעו על מעשיו הנסתרים”. המקובל רבי יהודה זרחיה הלוי סג”ל (תרפ”ד- תשס”א, 1924-2001) - רב שכונת קריית שלום בדרום תל אביב משנת תשי”ג (1953) ודיין בבית הדין הגול של תל-אביב. אביו, הגה”צ רבי שפטיה הלוי סג”ל, היה תלמידו של רבי מאיר שמחה מדווינסק ומחבר הספר ”דברי רבינו שפטיה”. אימו הרבנית שרה, הייתה נצר רבינו החיד”א. רבי יהודה זרחיה גדל ביפו, למד בתלמוד תורה ”שערי תורה” ביפו, ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה. נודע כעילוי וכדרשן מצויין. מסר שיעורים רבים בשכונתו, פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת תורניים והתעמק בלימודי הש”ס, הקבלה והחסידות. לאחר פטירתו לוקטו מאמריו ויצאו לאור בספר ”חידושי רבי יהודה זרחיה”, כתמים, קפלים, פגם קטן בלי פגיעה בטקסט, מצב בינוני-טוב.