Bidspirit auction | לראשונה במכירות! פני אריה -
לראשונה במכירות! פני אריה - נאווי דוואהר תקמ”ז - חתימת הג”ר אברהם חיים רוזנבוים מרבני חב”ד - ספר פני אריה על מסכתות הש”ס, להגאון ר' אריה ליב בן הגאון ר' משה כ”ץ זצ”ל, שניהם כיהנו בק”ק טיקטין. דפוס נאווי דוואהר תקמ”ז. חתימת הג”ר אברהם חיים רוזינבוים מרבני חב”ד הג”ר אברהם חיים נולד לאביו הרב דובער רוזנבוים בעיירה פעלעשניץ בסביבות שנת ת”ר. בצעירותו היה מהאברכים שהיו יושבים בחצרו של אדמו”ר הצמח צדק בליובאוויטש, שם נחשב לאחד מהטובים והמוכשרים מבין האברכים שישבו שם באותה תקופה, והיה החברותא של הגאון רבי חיים יעקב וידרביץ. בזמן שהותו בחצר הרבי הצליח להניח את ידו על טליתו של אדמו”ר הצמח צדק שהוענקה על ידו במתנה לאחד מהשד”רים, אך לבש אותה רק פעם אחת בליל יום כיפור, ולאחר מכן העביר אותה לידיו של אדמו”ר הרש”ב. לאחר הסתלקותו של אדמו”ר הצמח צדק התקשר לבנו אדמו”ר המהר”ש, ובמקביל לעיסוקו בהנהגת קהילת חסידי חב”ד בפעלעשניץ, עסק לפרנסתו במסחר, כשאת זמנו הפנוי הקדיש ללימוד התורה והיה מחליף מכתבים שעסקו בנושאים הלכתיים עם גדולי רבני דורו. היה חביב מאוד בביתו של אדמו”ר המהר”ש, והרבנית רבקה הייתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: ”מה שלום אברהם חיים שלנו”. בתחילת שנת תרמ”ח נאסר בעקבות הלשנה של מתנגדים שדיווחו למושל המחוז שחתם על מסמך מזוייף שנועד לפטור את אחד מצעירי החסידים משירות בצבא. הוא היה עצור שנה בבית האסורים בבוריסוב ובסיומה של שנת תרמ”ח נשפט לשנתיים בעבודת פרך בכלא בסמולנסק שם נשאר במשך שנתיים נוספות. את תפקידו בהנהגת הקהילה בפעלעשניץ החליף החסיד ר' ראובן ליברמן השוחט החסידי בעיירה. במשך שלוש השנים בהם היה במאסר ניסו החסידים בהכוונת אדמו”ר הרש”ב לסייע בשחרורו, ולאחר שהדבר לא עלה בידם עסקו בהקלת תנאי המאסר, ושיחדו את הפקידים והשומרים שיעלימו עין ויאפשרו לו תנאים נוחים יותר. בשנת תרנ”ב נודע לו שהממשלה הרוסית מתכננת לאוסרו פעם נוספת, ובעצת ידידים הצליח לברוח מרוסיה. לאחר נדודים דרך ורשה ואמסטרדם הגיע לברלין שם עסק כמגיה בבית דפוס במשך שנה. בשנת תרנ”ג עבר לקניגסברג ושלח ידו במסחר, ובשנת תרנ”ח היגר לארצות הברית באניה והגיע לחופי ארצות הברית בי”ג כסלו תרנ”ח. לאחר שהתבסס בניו יורק, החל לעסוק במסחר ביהלומים ואבני חן, ואסף סביבו את פליטי אנ”ש ששהו באותו זמן בעיר ועסק יחד עימם בלימוד תורת החסידות ובארגון התוועדויות. בשנותיו האחרונות עמד לעזרת אחיו באיסוף כספים לטובת מוסדות ישיבת תומכי תמימים ברחבי רוסיה, עד שחלה את מחלתו האחרונה שפגעה תחילה בידו השמאלית עד שהתפשטה לכל גופו. בשעותיו האחרונות ביקש שיביאו לו סידור לומר וידוי. אחיו הביא לו את סידור תורה אור ופתח לפניו את סדר אמירת וידוי לשכיב מרע. הרא”ח התנגד לומר וידוי זה באומרו ”זהו וידוי של מתנגדים”, ובמקום וידוי אמר את מאמר ”פתח אליהו” מהקדמת הזוהר שאומרים בכל ערב שבת. נפטר בכ”ה כסלו תרע”ד.