Bidspirit auction | קבלה: קנאת אפרים ארבע חרשים
קבלה: קנאת אפרים ארבע חרשים - פרנקפורט דאודר תמ”א - מהדורה יחידה - ספר ארבע חרשים חלק שני קנאת אפרים, פירוש על נביאים הראשונים עם דרשות על פי הקבלה במקום שהפסוק אינו סובל את הפירוש כפשוטו, מאת רבי יוסף יששכר בער בן רבי אלחנן מקרמזיר. פרנקפורט דאודר, תמ”א 1680. דפוס יוחנן קריסטוף בעקמן - מהדורה יחידה. הספר נקרא ”ארבע חרשים” כי היה אמור לכלול בתוכו ארבעה ספרים: כסא דוד, קנאת אפרים, רוח חן, רב ברכות. למעשה המחבר הצליח להדפיס רק את שני הספרים הראשונים. המחבר רבי יוסף יששכר בער היה בנו של ”המקובל האלהי ר' אלחנן” (ראה בהסכמה הראשונה לספר של אב”ד קראקא) שנזכר בכמה מקורות בספרי דור זה, שציווה לפני מותו לקבור את כל כתביו עמו, ועל כן נשאר רק מה שיחידי סגולה קיבלו מפיו. הוא (ר' אלחנן) נפטר בעודו צעיר, בקוצר ימים, בילדותו חיבר פירוש על עשרה מאמרות ונפטר בווינה בדרך לא”י (אולי 1651 - השנה מתקבלת על הדעת כי ר' ישכר היה אז עדיין ”כמעט פעוט”), אגרת מר' אלחנן נדפסה בפירוש ”יואל משה” על עשרה מאמרות (פרנקפורט ת”ט, ד' פא-פז), ושם ובסגולה מאגית (כ”י ירושלים 1070 8 בסוף 289 (B, נקרא ר' אלחנן ש”ן. המחבר חיבר גם את ספר ”שלשה שריגים” (ויניציאה תס”א) ושם חתם ”יוסף ישכר בער ב”ר אלחנן געץ”. המחבר היה רב באיבשיץ בתל”ז ושם שימש אח”כ ברבנות כדיין גם בנו ר' אלחנן שנפטר ב- 1755 בוינה. המחבר היה בתמ”א רבה של פרנקפורט (דאודר) לפי הסכמתו לספר ”קנה חכמה”, בתמ”ו נתמנה לרב בקרמזיר ובתס”א עזב לונציה כדי לעלות לא”י. עותק הגאון רבי חיים יששכר דוב גרוס (תר”מ - תרצ”ח) נולד בעיירה איזא שליד חוסט, לרב בנימין צבי. כבר בילדותו הוכר כעילוי והיה מכונה ”העילוי מאיזא”, למד אצל הגאון רבי משה גרינוולד המהר”ם שי”ק והיה לתלמיד מובהק. במונקאטש התקרב מאוד להרה”ק בעל המנחת אלעזר, וכיהן שם כראש ישיבה לצדו של הגאון רבי שמעון גרינפלד (המהרש”ג). הוא היה חסיד נאמן לרבו מרן המנחת אלעזר ממונקאטש והיה לנאמן ביתו ואיש סודו, הרבה מכתבים של רבו הגדול כתבם הוא בפקודת הקודש. בנוסף לתפקידיו התורניים היה גנאלוג היסטוריון, סופר ועורך. ”גאון הביבליוגרפיה העברית, כי לא היה כמעט ספר שלא ידעו מבפנים ומבחוץ ולא היה מחבר שלא ידע שלשלת משפחתו, תולדותיו וכו'. רבים נהנו ממנו בעצה ובתושיה. הוא שימש תחילה דיין בכפר קטן במארמארוש, פטרובה, אך ה”דיינות” לא השביעה נפש שוקקה לתורה ולחכמה בכפר קטן ועבר למונקאטש. שם פתחה אשתו חנות־מכולת והוא שם לילות כימים על התורה”. {בשערי ספר, ירושלים תשכ”ז, עמ' 73} פרסם מאמרים רבים בכתבי עת תורניים ובהם, תל תלפיות, וילקט יוסף, תורה מציון, המאסף, שערי תורה, נטעי בחורים ועוד.