Bidspirit auction | נדיר וקדוש: אוזן שמואל -

נדיר וקדוש: אוזן שמואל - עם חתימת הגאון רבי דוד טעבלי - עותק הרה”ק ר' נחום בערניו מסאדיגורא - נדיר: ספר אוזן שמואל - דרושים בענייני שבתות ה', תפלה ועולם הבא - מאת רבי שמואל די אבילה גיסו של האור החיים הק' מהדורה ראשונה - אמשטרדם תע”ה הספר מעוטר בהסכמותיהם של הצדיק במלוב”ן רבי יהודה בן עטר זלה”ה, המקובל הצדיק רבי יעקב אבן צור ורבי אברהם אבן דנהן זצקוללה”ה. המחבר הגאון רבי שמואל די אבילה היה דיין במרוקו, גיסו של בינו האור החיים הק' (בעל אחותו) חיבר אוזן שמואל, כתר תורה ומעיל שמואל אשר עדיין בכתב יד. חתימת ידו של הגאון רבי דוד טעבלי מבראד: ” דוד הוא הק' טעבלי מבראד ” רבו של הברוך טעם הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב”ד ליסא (נפטר טבת תקנ”ג 1792), מגדולי ה”קלויז” בברודי. בנו של רבי נתן נטע אב”ד ברודי. מגאוני הדור בתקופת הנודע ביהודה, ואחד מ”עשרה חכמי בראד” שהיו מעורבים בפרשת הגט מקליווא. כיהן ברבנות בזסלב ובהורחוב (הסמוכה לברודי), ובשנת תקל”ו עבר לכהן ברבנות ליסא. כל גדולי הדור סרו למשמעתו והוא נשא ונתן בהלכה עם גדולי הדור ובפרט עם הגאונים הנודע ביהודה, רבי משולם איגרא, רבי חיים כהן מלבוב, רבי מאיר פוזנר משוטלנד בעל ה”בית מאיר”, רבי מאיר ווייל מברלין ורבי עקיבא איגר [שהיה מתלמידיו החביבים, כאשר למד אצלו בימי ילדותו בעיר ליסא]. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא הגאון הנודע רבי ברוך פרנקל בעל ה”ברוך טעם”. רבי דוד טעבלי פעל רבות להשקטת הפולמוס נגד תנועת החסידות, ודבריו היו נשמעים בין גדולי דורו. בספרות ההיסטורית של חסידי פולין מופיעים שני סיפורים בהקשר לכך: בספר ”שם הגדולים החדש” (מערכת גדולים, אות פ', ערך רבי פנחס בעל ה”הפלאה”) מביא בשם רבי צבי הירש הלוי בעל ”ליקוטי צבי”, שיש בידו מכתב שכתב בעל ההפלאה לרבי דוד טעבלי מליסא, בו הוא מבקש מרבי דוד טעבלי שיפנה לרבי יוסף מפוזנא חתן הנודע ביהודה, שיבקש מחותנו אב”ד פראג שלא יצער את הרב הקדוש רבי מיכל מזלוטשוב, ”כי אחי הגאון החסיד מו”ה שמעלקי זצ”ל מניקלשבורג העיד עליו שכל כוונותיו לשם שמים, לכן אל יבטל אותו צדיק מעבודתו”. במקום אחר מסופר: ”כי כאשר חלק הגאון הנודע ביהודה על ספר תולדות יעקב יוסף ורצה לגזור החרם שישרפו הספר, כתבו הה”ק הרבי ר' שמעלקא ואחיו בעל ההפלאה אל הגאון ר' טעבלי מליסא ובקשו ממנו שהוא ישתיק המחלוקת, וכתב הגאון רבי טעבלי מכתב להנודע ביהודה לאמור: אל תתגרה בתלמידי הבעש”ט ותלמידי המגיד ממעזריטש, הגם שאין דרכיהם דרכנו, מכל מקום כוונתם רצויה לשמים והנח להם, והנודע ביהודה נשא פנים לדבריו ושתק” (שמן הטוב, פיעטרקוב תרס”ה, עמ' 94, אות פה, בשם הקדמת ספר נפש דוד). בספרו ”נפש דוד” על התורה, שנדפס בפרמישלה תרל”ח (1878), מביא רבי דוד טעבלי רעיון בשמו של המגיד ממזריטש: ”וע”ד הרמז הנה שמעתי אומרים בשם הרב המגיד ר' דוב בער ממעזריטש זצוק”ל...” (נפש דוד, פרשת וירא, דף ו/1). עותק הרה”ק ר' נחום בערניו מסאדיגורא. הרה”ק רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה (מכונה 'רבי נחום בערניו') [תר”ד-תרמ”ג] בן הרה”ק רבי שלום יוסף מרוז'ין וחתן הרה”ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, גאון מופלג בתורה וחסידות, ישב כל ימיו בחצר חותנו בסאדיגורא. ספרייתו הגדולה הכילה ספרים נדירים וכתבי יד יקרי המציאות והייתה מהספריות החשובות והידועות ביותר בזמנו. הגאון בעל 'יד יהודא' רבה של סאדיגורה כותב בהקדמתו לספרו 'ובבואי הנה עיר סאדגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה”צ בנן של קדושים מו”ה נחום דוב נ”י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת'.