Bidspirit auction | גופי הלכות, מהדורה ראשונה. העותק

גופי הלכות, מהדורה ראשונה. העותק האישי של רבן של ישראל ה'ברוך טעם'. והגהה בכתי”ק - ספר גופי הלכות, כללי התלמוד לפי סדר א' ב'. מאת גדול קנאי דורו הגה”ק רבי שלמה אלגאזי אב”ד ירושלים. איזמיר, תל”ה [1675]. מהדורה ראשונה. העותק האישי של גדול הדור הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים בעל ה'ברוך טעם', חותנו ורבו בנגלה של בעל ה'דברי חיים' מצאנז. בין דפי הספר מופיעה הגהה ארוכה [17 מילים] בעצם כתב יד קדשו של הברוך טעם. הגהותיו של ה”ברוך טעם”, שנכתבו בשולי הגיליונות של ספריו, נתקבלו כתורה לדורות בשל עמקותם והחידושים הרבים הטמונים בהם. רבות מהגהותיו אלו נדפסו במשך השנים ומצוטטות רבות בספרי גדולי האחרונים והפוסקים עד ימינו. את הגהותיו כתב הברוך טעם על כל סוגי הספרים בספרייתו הגדולה: החל בספרי יסוד כדוגמת חומשים, משניות ותלמוד בבלי, וכלה בספרי אחרונים שחיברו בני דורו. מפורסמות הן הגהותיו על ספרי ”קצות החושן” ו”שב שמעתתא”, על השולחן ערוך ועל הש”ס ועוד. נכדו רבי פנחס אריה ליבוש תאומים מעיד על סבו: ”זקני הגה”ק בעל ברוך טעם היה דרכו בקודש לכתוב בגליוני כל ספריו ממש הגהותיו...” (אהל ברוך, אות לה). ”יתן ד' אשר יִמָּצְאוּ חידושי מר חותני זצללה”ה אשר נאבדו ממנו והיה לו צער גדול מזה” (הדברי חיים מצאנז) העותק שלפנינו היה שייך לאורך הדורות לכמה חכמי ישראל מתקופות שונות, שהותירו עליו את חתימות ידיהם והגהותיהם: * ” שייך להרבני המופלא ומופלג מוהר”ר נחום נ”י בהרבני הנגיד וקצין כש”מ חיים נ”י, ר”מ דגליל קראקא מווישניצא ”. כידוע, מקום רבנותו הראשון של בעל ה'ברוך טעם' היה בווישניצא, שם התגורר חותנו. * ” קניתי מהוני בעזה”י, הצעיר חיים נתן מקראקא בלא”א החכם הנגיד יקותיאל זלמן דעמביצער יצ”ו” - הוא הגרח”נ דמביצר אב”ד קראקא . * ”הק' משה כהנא” . * ” יקותיאל זלמן גרויבארט אבדפ”ק בענדין” - הוא הגרי”ז גרויברט אב”ד בנדין על מקום אביו, ולאחמ”כ מרבני ארה”ב. קן דף, חסרים דפים מט-נב. 21 ס”מ. נייר איכותי. ספר נדיר. בדפי הספר [7] הגהות מכמה כותבים. אחת ההגהות זוהתה בוודאות ככתי”ק ה'ברוך טעם' על יד מומחה. מצב טוב-בינוני. רישומי בעלים. כתמי זמן. נקבי עש ספורים בדפים הראשונים. קרעים בשולי כמה מהדפים, חלקם משוקמים, רובם ללא פגיעה בטקסט. המחבר הגה”ק רבי שלמה אלגאזי [ש”ע - תמ”ג], רבה של איזמיר וראש בית הדין בירושלים. ”יחיד בדורו בעיון התורה” (כעדות החיד”א). עוד כותב עליו החיד”א (ערך זקנת שלמה) ”הרב הגדול מהר”ש אלגאזי הזקן המלומד בנסים... ושמעתי מזקני שער נוראות על הרב ז”ל... לפי שלמד תורה לשמה ולא נהנה בכבוד תורה”. בהיותו בן 25 עלה לארץ ישראל, ומונה לדיין בירושלים. כעשר שנים לאחר מכן חזר לאיזמיר לצורך הדפסת ספריו. הוא פתח שם ישיבה וכיהן ברב הקהילה. נודע במלחמתו בשבתי צבי ובחסידיו, והיה מהראשונים אשר חזו בעיני הבדולח את נטייתו המשיחית של ש”צ וניסו לעורר את כל רבני הקהילות נגדו. וכה כותב עליו רבי יעקב ששפורט: ”כל העם מקצה באיזמיר נמשכו אחרי המשיח מלבד י”א או י”ב אנשים ומכללם ...החכם כמוהר”ר שלמה אלגאזי... ורצו לשלוח בו יד ההמון וברח לו חוץ לעיר”. בשנת ת”ל חזר לירושלים והיה מחכמי בית המדרש 'בית יעקב' שייסד רבי יעקב חגיז, וכן כיהן כראב”ד. הגה”ק רבי ברוך תאומים-פרנקל [תק”ך-תקפ”ח], אב”ד לייפניק, התפרסם בשם ספרו ברוך טעם. היה מיחידי הסגולה בגאונותו ובחריפותו ומשרי התורה בדורו. מסורת היתה מקובלת במשפחתו כי עשרים וארבעה דורות לפניו ישבו על מדין לדון ולהורות בישראל. (אביו הג”מ יהושע יחזקאל פייבל רבה של אוסטרובצה, בנו של הג”מ יוסף מאוסטרובצה אב”ד בפוזנא ולובלין, בנו של הג”מ אריה ליב מקרעשו, בנו של הג”מ יהושע פייבל מפרמיסלא בעל פנים מסבירות ו”תקע בשופר, בנו של הג”מ יונה מהורודנא ניקלשבורג ומיץ בעל קקיון דיונה, בנו של הג”מ ישעיה מפרג, בנו של הג”מ אהרן משה תאומים מגזע רש”י ולמעלה בקודש). רבותיו היו אביו הגאון, וכמו כן היו בין רבותיו הג”מ ליבר חריף ראב”ד קראקא, הג”מ דוד טעבלי מליסא מח”ס נפש דוד, ויש אומרים גם רבי משולם איגרא מטיסמניץ.      בשנת תקס”ב נבחר הברוך טעם לכהן פאר על כס הרבנות של קהילת לייפניק שבמורביה, לאחר שש שנים שישבה ללא רב, אחרי פטירתו של הג”מ בנימין וולף איגר בשנת תקנ”ו. כאן יצא שמו של הברוך טעם לתהלה בכל רחבי המדינה ופה נתפרסם כגדול הדור וזכה להערצה ולכבוד מלכים. קהילות נודעות בישראל הציעו לו את רבנות עירם אבל הוא לא נטש את לייפניק בה ישב עשרים ושש שנה עד לפטירתו. תלמידים רבים יצאו מישיבתו וברבות הימים גדלו והיו למאורות בקהילות ישראל, על תלמידיו נמנה גם הגאון בעל מראה יחזקאל מקרלסבורג.     בגיל 13 נשא הגה”ק בעל הדברי חיים מצאנז לאשה את הרבנית רחל פייגא בתו של הברוך טעם (סיפורים חסידיים רבים ישנם אודות התהוות השידוך). לאחר נישואיו ישב הדברי חיים בבית חותנו הגאון וזו היתה תקופת הזוהר שלו. בספר תשובותיו של הדברי חיים מפוזרים במקומות רבים פסקים והוראות שקיבל מחותנו פעמים שהוא מציין תשובה בכתב ממנו ופעמים מסורות בדרכי הפסיקה ששמע ממנו בעל פה בשאלות שונות למשל בוויכוח הגדול בשאלת כשרותם של מצות מכונה.       בברוך טעם ראה הדברי חיים את רבו המובהק בנגלה ובאחת מתשובותיו הוא כותב: ”קבלתי ממו”ח ז”ל שהיה גאון עולם ומהגאון בעמ”ח ספר ים התלמוד והם סמכוני להורות ולדון”. בתקופת מגוריו אצל חמיו עלה ונתעלה הדברי חיים בקניני התורה ונתעצמה דמותו לתפקידי הרבנות וההוראה בעתיד. פרטים על תקופת שהותו בלייפניק כותב רבנו בהקדמתו לספר ברוך טעם ובין השיטין משתקפת גם הערצה ללא גבול לחותנו הגדול ”ואני הגבר צעיר בתלמידים מעודי על ברכי התלמידים”. היה אומר על חותנו הגאון שזכה למדרגות נעלות כאלו שאיו הפה יכול לדבר והמוח להשיג ופעם אמר: ”רבי בנגלה הוא הברוך טעם ובנסתר הרבי מרופשיץ ביראת שמים השתווה חותני עם רבי נפתלי ובשמים שניהם שווים”.     כידוע הדברי חיים נישא ארבע פעמים,