Bidspirit auction | ספרו הגדול של רבינו הנודע

ספרו הגדול של רבינו הנודע ביהודה – דפוס ראשון שנדפס בחייו. אש החסידות על גיליונו – הגהה ארוכה בעצם כתב־ידו של הגה״ק רבי יוסף לנדא אב״ד יאס על אמירת „לשם יחוד”, והזכרת הרה״ק בעל „באר מים חיים” עוד בחיי חיותו – פראג תקל״ו–תקל״ז - מהדורה ראשונה של אחד מספרי השו״ת הגדולים והיסודיים ביותר, שנדפסה בדורו ולעיניו של רבינו הנודע ביהודה. עותק חסידי רב־ייחוס, ובו הגהה ארוכה בעצם כתב־ידו של הגה״ק רבי יוסף לנדא אב״ד יאס, העומד לימין מנהג החסידים — ומביא את תשובת הרה״ק רבי חיים מטשערנאוויץ עוד בחיי חיותו, שנים קודם שנדפס ספרו „שער התפלה”. שו״ת נודע ביהודה, מהדורא קמא, מאת רבינו יחזקאל הלוי לנדא אב״ד פראג. מן הספרים הגדולים שעליהם נשענת ההוראה בישראל זה למעלה ממאתיים שנה, ואשר תשובותיו נעשו יסוד בכל חלקי השולחן ערוך. לפנינו המהדורה הראשונה ממש — הספר שבו הופיעו תשובותיו של הנודע ביהודה לראשונה לפני עולם התורה, כאשר המחבר הגדול עוד ישב על כס הרבנות בפראג. מאז הדפסתה עסקו בדבריו גדולי הפוסקים מדור לדור; כל שורה נלמדה, נשקלה ועמדה במרכזם של דיונים הלכתיים רבים. בתוך מהדורה ראשונה זו נדפסה התשובה המפורסמת ביורה דעה סימן צ״ג, שבה יצא הנודע ביהודה נגד אמירת נוסח „לשם יחוד” קודם עשיית מצוה. תשובה זו עוררה פולמוס גדול, וצדיקי החסידות עמדו לחזק את המנהג ואת דרך הכוונות הקדושה שקיבלו מרבותיהם. ועל אותו גיליון עצמו כתב הגה״ק רבי יוסף לנדא בעל „ברכת יוסף” הגהה ארוכה ונלהבת, שבה הוא משיג על דברי הנודע ביהודה ומגן על מנהגם הקדוש של החסידים. דבריו לא נכתבו בחיבור מאוחר או בהעתקה אחרת, אלא בצד התשובה עצמה — על גיליונה של המהדורה הראשונה שבה נדפסו דברי הנודע ביהודה. בתוך השגתו מציין רבי יוסף גם לתשובתו של הרה״ק רבי חיים מטשערנאוויץ, בעל „באר מים חיים”, בספרו „שער התפלה”. הזכרה זו נכתבה עוד בחיי חיותו של הבאר מים חיים, קודם שהספר „שער התפלה” נדפס — עדות קדומה ומרגשת לכך שתורתו ותשובתו הקדושה כבר היו ידועות ועוברות בין גדולי החסידים בחייו. אויף דעם זעלבן גיליון שבו נדפסה התנגדותו של הנודע ביהודה למנהג „לשם יחוד”, נשמר קולו של רב חסידי גדול העומד לימין מנהג החסידים — ומביא לעזרתו את דברי דעם הייליגן באר מים חיים, בעודו בחיים חיותו. הגה״ק רבי יוסף לנדא אב״ד ליטין ויאס, מחבר שו״ת „ברכת יוסף”, היה מגדולי הרבנים החסידיים בדורו. היה דבוק בהרה״ק מאפטא ובהרה״ק מרוז׳ין, ונודע בגדלותו בנגלה ובנסתר. מלבד ההגהה הארוכה נמצאות בספר כמה חתימות והגהות נוספות בעצם כתב־ידו. לאחריו עבר הספר לבנו הרה״ג רבי יהושע העשיל לנדא אב״ד ביצ׳שט, ולאחר מכן לבנו הרה״ג רבי דוד לנדא. בהמשך היה הספר ברשות משפחת וויינבערגער מאויבער־ווישאווע, משפחת חותנו של הרה״ק רבי צבי הירש מספינקא. בספר חתימות רבי מאיר וויינבערגער בן רבי ישכר בעריש ורבי חיים מאיר וויינבערגער. בספר נמצא גם רישום בעלות הנוגע להגה״ק רבי מנחם מענדל האגער מווישאווע, בעל „שארית מנחם”, ולצדו חתימות החסיד רבי אהרן שעכטער מפראביזנא ורבי משה שעכטער. בשער חתימה עתיקה: „הצעיר דובער בן המאוה״ג יצחק יוסף... זללה״ה מגזע שור”, וכן חתימות ורישומי בעלות נוספים. ספר הלכה גדול במהדורתו הראשונה ובחיי מחברו — ועל גיליונו אש החסידות בעצם כתב־ידו של רב חסידי מפורסם: הגנה על אמירת „לשם יחוד” והזכרה קדומה של בעל „באר מים חיים” עוד בחיים חיותו. פראג, תקל״ו–תקל״ז [1776–1777]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר. שני חלקים בכרך אחד. עם חתימות, רישומי בעלות וכמה הגהות בעצם כתב־ידו של הגה״ק רבי יוסף לנדא בעל „ברכת יוסף”, ובהן הגהה ארוכה על התשובה בעניין אמירת „לשם יחוד”. פרטי המצב יתווספו. ספרי יסוד מס' 309