פולמוס הסטורי! חיבור חריף ופולמוסי שלם שלא נדפס מעולם בכתב יד קודש הגאון המפורסם בעל המשבי"ח על הירושלמי על ...

פולמוס הסטורי! חיבור חריף ופולמוסי שלם שלא נדפס מעולם בכתב יד קודש הגאון המפורסם בעל המשבי"ח על הירושלמי על הספר גבעת ירושלים ווין תרל"א.

יחודי! הגאון המפורסם בעל המשבי"ח מגדולי מפרשי הירושלמי, כתב חיבור זה להכחיש ולפרוך כל טענות בקשר לירושלמי הנמצאות בספר זה. 

הספר והערות פרץ סמולנסקין נדפסו בירחון השחר שהו"ל פרץ סמולנסקין בווינה בשנים ההם. בלמעשה הספר הוא דעות כוזבות ומסולפות על זמן ומחבר הירושלמי. ועליהם כתב המשבי"ח את דבריו כנכתב לעיל.

חותמות אוצר הספרים של הרה"ג משה שמעון ב"ר יחזקאל זיוויטץ שתרם לאוצר הספרים של ישיבת עץ חיים בירושלים, בנוסף חותמות של אוצר הספרים של ישיבת עץ חיים בירושלים.

בתוך הספר "עשרות הגהות ארוכות"(למעלה מ – 50) נגד המחבר ונגד העורך פרץ סמולנסקין. בנוסף מספר הגהות ארוכות שנמחקו ע"י הגאון המשבי"ח  הלא הוא הגאון הנודע והמפורסם רבי משה שמעון זיוויטץ.

הגאון המפורסם רב משה שמעון זיוויץ - (לעיתים: זיוויטץ; ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855 - י"א באב ה'תרצ"ו, 30 ביולי 1936) היה רב ליטאי ואמריקאי, מחבר פורה ופרשן התלמוד הירושלמי.

נולד בציטביאן שבפלך קובנה. למד תורה מאביו ולאחר מכן אצל הרבנים יצחק הורביץ (מכונה "לייזעוער", דיין בקלם) והרב שלמה הורביץ. בהמשך היה לתלמידו המובהק של רבי אליעזר גורדון, ממנו ומהרב יצחק אלחנן ספקטור נסמך לרבנות.

לאחר נישואיו לחיה אסתר, בשנת 1885, שימש כרב בעיירה פיקלן. אולם כעבור כחצי שנה, בשנת 1886, על פי הצעת הרב יצחק אלחנן, היגר לארצות הברית. לאחר שנתיים בבולטימור החל לכהן ברבנות קהילת "בני ישראל" בפיטסבורג, אז הצטרפו אליו בני משפחתו ששהו עד אז באירופה. מעבר לעבודת הרבנות בקהילתו ובקהילות נוספות בעירו, היה הרב זיויץ פעיל גם באגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה. כמו כן הקים בעירו ישיבה שלאחר פטירתו נשאה את שמו.

בניו מאשתו הראשונה נפטרו מן העולם על פניו. גם אשתו הראשונה נפטרה והוא נישא בשנית.

הרב זיויץ נודע בעיקר על שם ספרו ה"משבי"ח" - פירוש על התלמוד הירושלמי.

פרץ סמולנסקין - היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון". לפי תפיסתו המוקדמת, עם ישראל הוא עם ייחודי - המאחד אותו הוא תרבותו, ההיסטוריה שלו ושפת התנ"ך, ולא בהכרח ארצו. על עם ישראל להחיות את השפה העברית ולדבר בה, שכן רק אז ישמור העם על זכותו להיקרא בשם "ישראל". סמולנסקין חרג ממסגרת הדת הסטנדרטית עד אז, ושם דגש על הלאומיות.

נולד בעיירה מונאסטירשצ'ינה בפלך מוהילוב בבלארוס. מוצא משפחתו מהעיר סמולנסק, ומכאן שם משפחתו. הוא קיבל חינוך תורני מסורתי שכלל "חדר" וישיבה"; למד 5 שנים בישיבה מתנגדית בשקלוב, ולאחר מכן עבר ללמוד אצל החסידים. את חוויותיו משתי הקבוצות היריבות הנציח בדמויות (שליליות בדרך כלל) בספרו הראשון "התועה בדרכי החיים". עם התבגרותו הוא החל להיחשף ליסודות ההשכלה ולמד רוסית וגרמנית.

משנת 1868 ועד מותו ב-1885 הוציא בווינה כתב עת עברי בשם "השחר". השחר היה כתב העת הראשון שעסק בבעיותיהם האקטואליות של היהודים. הוא הטיף לשיבת ציון, ופרסם בצד מאמרים אלה גם מאמרים של משכילים רדיקליים וסוציאליסטיים.

כריכה מקורית פגועה, נייר יבש, הספר מפורק, נקבי עש, כתמי רטיבות, מצב; בינוני.