Bidspirit auction | קדוש, קדוש, קדוש! ספר התהלים


קדוש, קדוש, קדוש! ספר התהלים של הרה”ק מראצפערט בן ה'דברי חיים' מצאנז. ספר לקוטי תהילים. ווארשא, תרט”ז 1856. העותק האישי של האדמו”ר רבי שלום אליעזר הלברשטם מראצפערט, בנו חביבו של בעל ה'דברי חיים' מצאנז. חתימות והגהות. בדף הפורזץ חתימת יד קדשו של הרה”ק מראצפערט: ”שלום אליעזר”. בדפים כו ע”ב ו-כז ע”א: שתי הגהות בכתב יד. בראש השער שרידי חתימה רבנית נוספת - קצוצה ובלתי מזוהה. ספר התהילים המקודש שלפנינו מחולק בצורה שונה מהחלוקה המוכרת. כאשר בתחילה מופיעים כל פסוקי התהילים הפותחים באות א', לאחר מכן כל הפסוקים הפותחים באות ב' וכן הלאה. חלוקה מיוחדת זו יסודה בהררי קודש והיא נדפסה בעבר בדפוסי ווילהרמרש וקארץ. כבר החיד”א בספרו עבודת הקודש (דף י”א) כתב על החלוקה שלפנינו הנקראת 'ליקוטי תהילים' וז”ל: ”הדבר מסוגל לחולה ר”ל [-רחמנא לצלן] שעשרה אנשים יאמרו בספר לקוטי תהלים מאותיות שמו של החולה”. גם בהסכמתו של הגאון מקוטנא בעל ה'זית רענן', המופיעה בראש הכרך שלפנינו, הוא מפליג בעוצם סגולתו של ספר התהילים בחלוקה המיוחדת שלפנינו וז”ל: ”כי טובים המה ומועילים הרבה... לפתוח ארובות השמים והמטירו גשמי מעייני הישועה... לזכות נפשות אשר יפללו בתחן באלה הפסוקים”. נציין כי שנת תרט”ז - שנת הדפסת ספר התהילים שלפנינו, חלה כ-6 שנים (!) קודם לידתו של הרה”ק מראצפערט. אי לכך לא מן הנמנע שספר התהילים שלפנינו היה שייך לאביו של הרה”ק מראצפאט - האדמו”ר בעל ה'דברי חיים' (שכידוע, שמחברי הספרים מבני דורו היו מריצים אליו את ספריהם) והוא נתנו או הורישו לבנו האדמו”ר רבי שלום אליעזר מראצפערט, שהיה נער כבן 14 בעת פטירתו של אביו הגדול והמשיך לגור בבית אביו שבצאנז עד לנישואיו. האדמו”ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם [תרכ”ב-תש”ד], מייסד חסידות ראצפערט ובנו חביבו של מנהיג יהדות גליציה בעל ה'דברי חיים' מצאנז. אביו הרה”ק מצאנז על אף גילו המופלג, ועדתו שניהל ביד רמה, מכל מקום התמסר מאוד לבנו הצעיר והספיג בקרבו מאור תורתו והנהגתו בקודש, אף שהיה רק נער כבן ארבע עשרה בפטירתו. רבי שלום אליעזר נשא לאשה את בתו של האדמו”ר רבי מרדכי דב טברסקי מהורניסטייפול. בשנת תרנ”ח (1898) היגר להונגריה, שם החל לשמש כאדמו”ר ונעשה למנהיגם של חסידי צאנז בהונגריה. את חצרו כונן בעיר ראצפערט ועל שמה נקרא לדורות עולם. הרה”ק מראצפערט נודע כאיש מופת ואלפי יהודים נהרו מרחבי הונגריה אל ביתו שבראצפרט ונושעו מברכותיו ומתפילותיו. ספרי החסידים מלאים בעשרות סיפורי ניסים שחולל ורוח הקודש שהייתה מדברת מגרונו. בתקופת השואה הוא האיר כמגדלור והיה מהיחידים בהונגריה שצפו את ההשמדה הנוראה, זאת עקב כך שאביו נגלה אליו בחלום וסיפר לו את כל אשר נעשה. בעקבות כך, בעת הגירוש לאושוויץ כאשר היהודים ההונגרים נשאו עימם את כספם וזהבם הוא לא נשא עמו דבר מלבד התכריכים שלבש מתחת לבגדיו. בין יוצאי חלציו המשמשים כיום באדמו”רות נמנים האדמו”רים מצאנז, קלויזנבורג, באבוב, והאחים האדמו”רים רבי אהרן ורבי זלמן לייב טייטלבוים, בני ה'ברך משה' מסאטמר. מפרט: צז [1] דף, כ 19 ס”מ. כריכת חצי עור חדשה ומפוארת. מצב; טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש.