מכתב חשוב ואקטואלי מאת הגרח"ש קרליץ אודות קבלת בחור ספרדי לישיבה ליטאית

רוֹעֶה נֶאֱמָן הוּא מֹשֶׁה - רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּטֶן קָדוֹשׁ

מכתב כולו בכתב ידו ובחתימתו של הגאון הנודע רבי חיים שאול קרליץ ראב"ד 'שארית ישראל' ואחיינו של החזון איש, אל ראשי ישיבת גרודנא באשדוד, אודות אחד הנושאים הכאובים בעולם הישיבות - קבלת תלמידים מבני עדות המזרח לישיבות אשכנזיות. לא מופיע תאריך על המכתב אך הוא נכתב ככל הנראה בשנותיו האחרונות של הגרח"ש קרליץ - לאחר פרוץ המחלוקת הפונביז'אית (ראה להלן).

הגאון רבי חיים שאול קרליץ, שבין שלל תפקידיו שימש גם כ'משגיח' ישיבת בית מאיר בבני ברק (הקרויה ע"ש אביו רבי מאיר, אחיו הבכור של החזון איש), פונה במכתבו אל הנהלת ישיבת גרודנא בבקשה לקבל אל ספסליה תלמיד ספרדי שמתקשה להשתלב בישיבת בית מאיר היות ובה לומדים בשפת היידיש.

במכתב אנו נוכחים לראות את דאגתם הכנה של גדולי ישראל גם לכאלו שאינם נמנים על החוג והעדה שלהם. כיצד הגרח"ש אינו חס על כבודו או זמנו ומפציר כאחד-העם במנהלי ישיבת גרודנא לקבל לישיבתם בחור שהיה מתקשה להתקבל לישיבתם ללא 'פרוטקציה' זו.

ראויה לציון העובדה, כי הגרח"ש קרליץ נמנע במכוון מלנקוב בשמה של ישיבת 'גרודנא' אותה הוא מכנה באופן תמוה 'ישיבת אשדוד' וכן הוא נמנע מלמען את המכתב ישירות אל ראש הישיבה המיתולוגי הגרד"צ קרלנשטיין, כפי שהיה ניתן לצפות, אלא הוא ממען את המכתב באופן כללי ל"הנהלת הישיבה". כנראה שהסיבה לכך נעוצה בפילוג הליטאי שניצניו החלו בסוף ימי הגרח"ש קרליץ, במחלוקת בישיבת פוניבז', שהשפיעה גם על ישיבת הלווין 'גרודנא' שבאשדוד. 

הגאון רבי חיים שאול קרליץ [תרע"ב-תשס"א], פוסק, דיין, וממנהיגי הציבור הליטאי. עמד בראשות בד"ץ שארית ישראל. כמו כן עסק בחינוך, היה מנהל רוחני בישיבת בית מאיר הקרויה על שם אביו, ונשיא תלמוד תורה תשב"ר. נולד בליטא לרב מאיר קרליץ, אחיו הבכור של החזון איש. אמו מרים הייתה בתו של הרב שלמה הכהן מווילנא בעל ה"חשק שלמה". למד אצל רבי מאיר באסין בישיבת רמיילס בווילנה, אצל רבי אלחנן ווסרמן בישיבת ברנוביץ', אצל רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת קמניץ ואצל דודו החזון איש. בשנות ה-30 עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה שבפתח תקווה. בין רבותיו בישיבת לומז'ה היה הרב אלעזר מנחם מן שך שנשאר רבו למשך כל חייו. לאחר נישואיו למד בחברותא עם הרב אהרן לייב שטיינמן ובכולל חזון איש בבני ברק. כל ימיו הוא מסר נפשו על מנת להכניס תלמידים מבני עדות המזרח לישיבות חרדיות ולעיתים למד עם הבחור והכינו לבחינה ולאחר מכן נסע איתו לישיבה כדי לוודא שיתקבל. כפי שאכן ניתן לראות במכתב הטיפיקלי שלפנינו.

מפרט: [1] גזיר נייר מתוך מחברת שורות, 10X13 ס"מ.

מצב; טוב מאד. סימני קיפול.