תגלית: פירוש קדום על התוספתא בנוסח "הדרישה ופרישה" לבעל הסמ"ע.

תגלית: פירוש קדום על התוספתא בנוסח "הדרישה ופרישה" לבעל הסמ"ע.

כתב יד קדום, שהוצא מגניזת כריכות ועניינו פירוש על התוספתא, מאת מחבר לא ידוע. באמצעי העמודים נכתב נוסח פנים התוספתא, ומשני צדיו שני פירושים: 'פרישת אהרן' ו'דרישת יצחק'. כתיבה אשכנזית ברורה ונאה, בסגנון המאה ה -18 בקירוב.

מתוך ארבעה עמודים ששרדו בשלמותם (פרקים: כא ו-כב במסכת שבת), אנו נוכחים לראות שהפירוש כבר היה מוכן להדפסה, בסידור טיפוגרפי מושלם, בצורה המזכירה באופן מטריד את פירושו המוכר של בעל הסמ"ע על הטור: "דרישה ופרישה". הדמיון הוא בין בשמות הפירושים הזהים כמעט לחלוטין, ובין בסידור הטיפוגרפי של הפירוש שלפנינו הזהה לחלוטין למהדורות הראשונות של ה'דרישה ופרישה': במרכז הדף, פנים הספר; בעמוד א', מצד ימין ה'פרישה' ומצד שמאל ה'דרישה'; ובעמוד ב' להיפך, מצד ימין ה'דרישה' ומצד שמאל ה'פרישה' וחוזר חלילה (ראה צילום מצורף של המהדורה הראשונה של ה'פרישה ודרישה'). 

לאור הדמיון הרב, לא סביר להניח שמדובר במקריות גרידא. מה גם שהשמות 'דרישה ופרישה' אינם שמות נפוצים ומקובלים כמו: 'אמרי פלוני' או 'תורת פלוני' שניתן לומר ששני מחברים כיוונו לאותו השם. ולכן קרוב לוודאי שלפנינו פירוש בלתי ידוע של אחד (או זוג) מצאצאיו או תלמידיו שבשם הפירוש רצו לרמוז על זיקתם לבעל הסמ"ע. כידוע שבעל הסמ"ע עמד בראשות אחת הישיבות הגדולות בדורו, ורבים מגדולי הדור היו מתלמידיו, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו. (כמובן שאין להוציא מכלל אפשרות שזהו פירוש מאת בעל הסמ"ע בעצמו).

מבדיקה שערכנו לא נמצא חיבור שנדפס אי פעם הנושא את שמות הפירושים שלפנינו 'פרישת אהרן' ו'דרישת יצחק', וכמו כן בבדיקה אלקטרונית מקיפה במאגרי המידע המובילים, לא מצאנו את תוכן הפירוש באיזשהו ספר מודפס.

מפרט: [1] גיליון שלם ובו [4] עמודים כתובים, ועוד כ-30 חלקי דפים.

מצב; בינוני. כתמי זמן ונקבי עש.