Bidspirit auction | פריט היסטורי מוזיאלי: מכתב הרב
פריט היסטורי מוזיאלי: מכתב הרב הראשי לישראל ריא”ה הרצוג אל הגרי”ש אלישיב. מכתב מוקדם, על גבי נייר משובח בצבע קרם, הנושא את לוגו משרדו הפרטי של הרב הראשי לישראל. המכתב כולו בכתב ידו וחתימתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שבנו וגם נכדו כיהנו - ועדיין מכהנים - כנשיאי מדינת ישראל). נשלח אל פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. ירושלים, ו' ניסן תשט”ז [1956]. במכתב ניכרת ענוותנותו של הרב הרצוג, המבקש מרב צעיר ואלמוני יחסית לבחון במקומו מועמד לרבנות, אם ראוי לתת לו כתב-סמיכה מאת הרב הראשי. אין ידוע אם הסיבה לבקשה יוצאת הדופן היא מפני שהרב הרצוג חשב שהרב אלישיב בקי גדול ממנו בהלכה (מה שאגב היה נכון לחלוטין) ולכן העביר אליו את המשימה האחראית של הסמכת רב בישראל. או שמא עיסוקיו כרב ראשי לא הותירו בידיו זמן לכך. בכל אופן, ניכרת במכתב טביעת העין המצוינת של הרב הרצוג, שכבר בצעירותו של הגרי”ש אלישיב - שלימים יכונה 'רבן של כל בני הגולה' ויהיה לסמכות הרוחנית הגבוהה ביותר בעם ישראל. במכתב שלפנינו אנו נוכחים לראות שהרב הרצוג זיהה בשלב מוקדם את גדולתו בתורה (הוא גם מינה אותו לדיין בבית הדין הגדול, הערה 1) וכבר בתשט”ז [1956], בעוד הרב אלישיב ב(סוף) שנות הארבעים שלו, הוא כבר שולח אליו מועמד בכדי שיבחן אותו אם הוא ראוי לסמיכת חכמים ולפי החלטת הרב אלישיב, הוא הרב הרצוג - יעניק לו סמיכה להוראה. רבי יוסף שלום אלישיב [תר”ע-תשע”ב]. מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. הוא נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל עניין ועניין את מסקנתו הברורה מתוך הסוגיא. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור ובעשרים השנים האחרונות לחייו הנהיג את כל עולם התורה בארץ ובחו”ל. מדי דברנו ברב אלישיב שעד למעלה מגיל מאה הנהיג את היהדות החרדית בארץ ובעולם, ראוי לציין תופעה מופלאה: בדרך כלל, כל נושאי מִשְׂרָה, בזקנתם הם פורשים מהחיים הציבוריים לביתם, ואילו אצל גדולי התורה עיקר פרסומם הוא דווקא בעשרות השנים האחרונות לחייהם ועד ליומם האחרון. כלל זה כבר קבעו חכמינו ז”ל לפני אלפי שנים (משניות קנים, ג, ט-י): רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר: זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִין, דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ”מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח”. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִים, דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ”בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה”. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג [תרמ”ט – תשי”ט], הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. בתקופה מוקדמת יותר שמש רבה הראשי של יהדות אירלנד, בנו חיים כיהן כנשיאה השישי של מדינת ישראל ונכדו יצחק (אייזיק) מכהן כיום כנשיא מדינת ישראל, (שושלת כעין זו ניתן למצוא בעיקר במשטרים טוטליטריים). הסופר ש”י עגנון ספד לרב הרצוג (משואה ליצחק א עמוד 86): ”יש גדולים שבאים בכוח התורה, ויש גדולים שבאים בכוח מעשיהם. רבינו זצ”ל זה וזה היה בידו. מתחילת בריאתו יושב אהלים היה. לא היה לו דבר חוץ מן התורה. אבל כשהוצרכה לו השעה נתחדש בו כוח חדש, ונתגלה בו כוח עשייה, עד שנעשה בעל מעשים לעמוד בפרץ ולדחות את הגזירות, ולהיות לנו לחומה ולמחסה בימי זעם”. לאור החשש הגובר לאחרונה בארץ מפני מלחמה, כדאי לציין את קביעתו הנחרצת של הרב הרצוג: 'חורבן שלישי לא יהיה'! וכה מספר הרב מרדכי גרינברג: בתקופת מלחמת העולם, כשהגרמנים התקרבו מסיני לארץ ישראל, ואפילו הבריטים שקלו לפנות חייליהם מארץ ישראל. הרב הרצוג זצ”ל שהה בארה”ב, וכשהציעו לו להישאר שם, ענה: ”תודיעו ללונדון את דעתי הברורה שאין שום מקום לפחד, כי ניצחון הנאצים במזרח התיכון פירושו חורבן שלישי של הישוב בארצנו הקדושה, וחורבן שלישי לא יהיה .” כשחזר לארץ פרסם כרוז ובו נאמר: ”אני קובע בכל חומר האחריות המוטלת עליי בשעה זו, ומצהיר ברבים, כי צר ואויב לא יבואו בשערי ארץ ישראל. מקובלים אנו שאחר שני החורבנות - חורבן שלישי לא יהיה, ואני אומר זאת מתוך אמונה שלמה”. מפרט: [2] עמ'.27*21 ס”מ. נייר משובח, כולל המעטפה המקורית. מ צב תצוגה. הערה 1 . בארכיון המדינה נמצאות כמה תעודות מעניינות המתעדות את פעילותו של הרב אלישיב כדיין ואת הקשר בינו לבין הרב הרצוג.