Bidspirit auction | ביכל חב”די ביידיש. [ליובאוויטש], תרע”ג.

ביכל חב”די ביידיש. [ליובאוויטש], תרע”ג. ”מדברי כ”ק אדמו”ר שליט”א [זצ”ל] בליל י”ט כסלו תער”ג” קונטרס חב”די, המכיל מאמר מהאדמו”ר הרש”ב מליובאוויטש. לפי המופיע בכותרת ”מדברי כ”ק אדמו”ר שליט”א” - המאמר נכתב בחיי הרש”ב. [ליובאוויטש], תרע”ג [1911]. יידיש. המאמר שלפנינו נדפס בספר תורת שלום (ניו יורק תשס”ג, עמ' 172), כנראה מתוך כתב יד אחר. לא נערכה השוואה בין שני המקורות, אולם ישנו הבדל מהותי בכותרות של שני המקורות. בכותרת שבכתב היד שלפנינו נרשם: ”מדברי כ”ק אדמו”ר שליט”א [זצ”ל] בליל י”ט כסלו תער”ג” ואילו בנוסח המודפס נכתב בכותרת: ”מוצש”ק כ”א כסלו”.  ה'ביכל החב”די', היה הדרך הנפוצה בחסידות חב”ד לפרסם את שיחות האדמו”ר בין החסידים בכל קצוות הארץ. החל מתקופת האדמו”ר הזקן ועד לתקופת האדמו”ר הריי”ץ. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת. כלומר כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. בספריית אגודת חסידי חב”ד שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת אדמו”רי חב”ד לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('מאמרים' בעגה החב”דית). כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם. למותר לציין מי היו אותם המעתיקים - חסידי עליון ברוסיה של פעם, לא האיכרים וגם לא הסוחרים - שאף הם בני הדור הזך ההוא היו כולם קדושים, אך אלו שהעתיקו מילה במילה את המאמרים, אם לכלל או לעצמם, הם היו מגדולי המשפיעים או בעלי המוח, שרבים מהם יכלו לכהן בעצמם כאדמו”רים וחלקם נודעו כבעלי מופת. כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה, הוא עשה, בהוראת חמיו הריי”צ, מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת להביאם לדפוס. חסידים רבים הביאו לרבי במהלך שנות הנשיאות, כתשורה, את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון הנשיא זלמן שז”ר, שלאביו שהיה מחסידי חב”ד היו קונטרסים רבים כאלו ברשותו. מפרט: [12] עמ', גדלים שונים. מצב; טוב. קרעים קלים בשולים.