תגלית החיבור האבוד! הגהות לא ידועות בכתי"ק ובחתימת ה'בית שערים' ובנו על 'ילקוט הגרשוני'. מאות שורות! ובנוסף ...

תגלית החיבור האבוד! הגהות לא ידועות בכתי"ק ובחתימת ה'בית שערים' ובנו על 'ילקוט הגרשוני'. מאות שורות! ובנוסף חתימת הגאון המפורסם הטולטשווערוב בעל היד יצחק הגאון האדיר רבי אברהם יצחק גליק זיע"א. וכן חתימה מהגאון המפורסם רבי יעקב יצחק סופר כן חתימה והגהת רבי יוסף דוב מעארוואש. וכן כיתובי שייכות מהנ"ל.

ספר ילקוט הגרשוני. מהדורה ראשונה, פאקש, תרנ"ו [1896]. מספרי האחרונים המפורסמים ביותר. מאת הגה"ק רבי גרשון שטרן אב"ד לודאש בחיר תלמידיו (וחתנו) של ה'בית שערים'.

לאורך כל גיליונות דפי הספר מאות שורות של הגהות, רובן ככולן חתומות, בכתב יד קדשם ובחתימתם של גדול פוסקי הונגריה במפנה המאה העשרים, הגה"ק רבי עמרם בלום בעל ה'בית שערים' ושל בנו הגה"ק רבי בן ציון בעל ה'שיבת ציון' וה'אות ציון'.

רובן של ההגהות הינן מאת הגה"ק רבי בן ציון בלום בן ה'בית שערים' (ראה הרחבה). הגהות למדניות, מהן ארוכות מאוד וחתומות בחתימתו המלאה "בן ציון בלום" או בראשי תיבות. אולם שלוש מההגהות הארוכות הינן בכתב יד קדשו של ה'בית שערים' בעצמו, אחת מהן אף חתומה על ידו: "עמרם בלוהם".

מלבד התגלית התורנית האדירה שלפנינו: שלוש הגהות בלתי מוכרות בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של גדול הפוסקים בהונגריה 'בעל הבית שערים'. ישנה בכתב היד שלפנינו תגלית נוספת, מסעירה וחשובה לא פחות: בין דפי הספר מסתתר לא פחות מהחלק האבוד של ספר 'אות ציון' לגה"ק רבי בן ציון בלום, שעד היום חשבו שנכחד בשואה!

כאמור גיליונות הספר מלאים במאות שורות עם הגהותיו של הגה"ק רבי בן ציון אב"ד אויפאלו בן ה'בית שערים', הגהות העולות כמעט לכדי חיבור שלם על ספר ילקוט הגרשוני (כעין נושאי הכלים על השו”ע). ואמנם ה'ילקוט הגרשוני' הינו מהספרים המפורסמים והחשובים ביותר בדורו, שמלבד תוכנו הגאוני הוא גם מסודר בצורה אנציקלופדית ייחודית ומעניינת, בערכים לפי סדר האלפא-ביתא, אך עדיין לא מובן מה מביא את שני גאוני הדור לחבר מעין חיבור שלם על ספרו של מחבר בן דורם? אכן מדובר בחמיו ובגיסו של המחבר, אך עדיין זהו דבר בלתי מצוי המצריך ביאור.

התשובה לתמיהה זו מפתיעה ביותר, והופכת את התגלית התורנית שלפנינו לחשובה פי כמה. למעשה הגה"ק רבי בן ציון בלום החל בעצמו לחבר ספר באותה מתכונת כעין ספר 'ילקוט הגרשוני', מסודר בערכים לפי סדר האלפא-ביתא. הספר אכן יצא לאור מכתב יד לפני כעשרים שנה בשם 'אות ציון' (ניו יורק, תשס"ג). ושם בהקדמה מציינים המדפיסים: “ספר זה נערך מתוך חוברת אחת מבין כתבי המחבר, הכולל תשובות וחידושים רבים. ספר זה ערך המחבר כדוגמת ספרו של גיסו 'ילקוט הגרשוני' על אותיות. נשתמר בידינו אך ורק קובץ הראשון על אות א', וקראנו שמו 'אות ציון'. מבין החידושים ניכר שהיו בידו קונטרסים נוספים מוכנים על יתר האותיות (בערך אונן כותב ולהלן במקומו הראוי נדבר עוד בזה בס"ד, וכ"כ בערך ארוסה בת ישראל)” עד כאן דברי המדפיסים. אותם הקונטרסים שנחשבו במשך כל השנים כאבודים בשואה, מתגלים לפנינו במקום בלתי צפוי – על גבי גיליונות ה'ילקוט הגרשוני'. והרי לפנינו המשך ספרו החשוב של אחד מגדולי הונגריה שנדפס עד היום באופן חלקי בלבד, רק על האות א', ובכתב היד שלפנינו מופיע סיומו של החיבור מהאות ע' ועד לסיום האלפא-ביתא!

כבר קבעו חכמים: הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל! כיצד אם כן התגלגל לו כתב היד שלפנינו מבין הכבשנים שבאירופה בהם עלה בסערה השמימה המחבר הרה"ק רבי בן ציון בלום יחד עם בני קהילתו - עד שהגיע לארץ ישראל. רמז לכך אנו מקבלים מאחת מחתימות הבעלות המופיעות בדף הפורזץ "הקטן והשפל יצחק יעקב סופר בלאאמו"ר המפורסם רבי מאיר סופר" כנראה מדובר בראש הקהל של דעברעצין הנגיד רבי יצחק יעקב סופר (שרייבר) נכד ה'בית שערים', שניצל מהשואה והיה מעשירי הקהילה היהודית בשווייץ ובלונדון וכנראה שהציל עמו גם את כתב היד (אגב, רבי יצחק יעקב סופר גם היה זה שהעמיד את הסכומים שנצרכו בכדי להוציא לאור את ספרי המחבר בשנים האחרונות, כמופיע בהקדמת הספרים). נכד נוסף של הגה"ק רבי בן ציון בלום הוא הגאון רבי מנשה הקטן (קליין) גאב"ד אונגוואר, שאף הדפיס ביאור על ספר זקנו בשם 'קונטרס העמרמי'.

הגאון הקדוש רבי עמרם בלום זצ''ל - [תקצ"ד- תרס"ז], גדול פוסקי ההלכה של יהדות הונגריה במפנה המאה העשרים, בעל שו"ת "בית שערים". נולד לאביו הגה"ק רבי יצחק יעקב, שכיהן כאב בית דין בעיר, ולאמו מרים, בתו של רבי עמרם חסידא, שעל שמו הוא קרוי. בחיר תלמידיהם של הכתב סופר ושל הגאון רבי שמעון סופר. בשנת ה'תרמ"א נבחר למלא את מקומו של מהר"ם שיק ברבנות העיר חוסט, ועמד בראשות הישיבה שם. לאחר כשנתיים, עבר לכהן בברטו-אויפאלו. גם בברטו-אויפאלו ניהל ישיבה גדולה. בתפקיד זה כיהן במשך 25 שנה, עד לפטירתו. שמו התפרסם ברחבי הונגריה, והוא הפך לאחד מגדולי משיבי התשובות ההלכתיות בדורו, ורבנים מכל קצוי הונגריה פנו אליו בשאלותיהם. בין הרבנים שעימם התכתב נמנים גדולי הרבנים בהונגריה ומחוצה לה, כדוגמת מהר"ם שיק, הכתב סופר, הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, מחותנו הרב אליעזר זוסמן סופר, הרב יעקב וידנפלד מהורמילוב ועוד. בתו מרים נישאה לתלמידו הרב גרשון שטרן בעל ה'ילקוט הגרשוני' שלפנינו. נפטרה בגיל 28 בחיי אביה.

בנו הגאון הקדוש רבי בן ציון בלום הי"ד אב"ד בערעטי-אויפאלו [תר"מ-תש"ה], בן הגאון רבי עמרם בלום בעל בית שערים. גאון מופלא בכל מכמני תורה, נשא ונתן עם כל גדולי דורו, תלמיד השבט סופר ואלוף נעוריו של בעל דעת סופר, משנת תרס"ח אב"ד סארוואש ומשנת תרפ"ט אב"ד בערעטי-אויפאלו, נפטר בגיטו בבודפשט בשנת תש"ה, מכתביו ראו אור: שיבת ציון ואות ציון'.

הגאון הקדוש רבי גרשון שטרן - מוכר בכינוי ה"ילקוט הגרשוני" על שם חיבורו המפורסם [תרכ"א-תרצ"ו], נחשב מבחירי תלמידי מהר"ם שיק וה'חתן סופר', ובחיר תלמידיו של חמיו לעתיד רבי עמרם בלום. בשנת תרמ"ה, בגיל 24, נבחר לרבה של קהילת מארוש לודאש וגלילותיה, וברבנות זו שימש במשך 51 שנה עד לפטירתו. בלודאש אף הקים ישיבה גדולה שם לימד מאות תלמידים. במשך 29 שנים עמד בראשות ישיבתו עד לשנת תרע"ד שבה נלקחו תלמידיו לעבודות כפיה במלחמת העולם הראשונה ובשל כך נאלץ לסגור את שערי הישיבה.

הגאון הנודע רבי אברהם יצחק גליק בעל ה"יד יצחק" - (תקפ"ו-תרס"ט), ומגדולי הפוסקים בהונגריה. כיהן כאב"ד טולטשווא למעלה מחמישים שנה (משנת תרי"ח). נחשב לאחד מגדולי המשיבים להלכה בהונגריה. רבנים רבים התעטרו בסמיכה שקיבלו ממנו, עד שהיו קהילות בהונגריה שהתנאי הראשון להצגת מועמדות של רב היה, רק אם יש לו סמיכה מהרב גליק מטולטשווא. עסק הרבה בכתבי זקנו מהר"ם בנעט [אבי חותנו רבי ישעיה בנעט אב"ד קאלוב], והוציא לאור את ספריו: שו"ת "פרשת מרדכי" ועוד.

מפרט: [3], לב, כ, דף, 32 ס"מ. לאורך הדפים מאות שורות של הגהות בכתב יד. חתימות רבות.

מצב; בינוני-טוב. דפים מנותקים, האופייניים לעלי הגהה של מחברים. חסר שער.