Bidspirit auction | מכתב ברכה בעצם כתב יד

מכתב ברכה בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של רשכבה”ג רבי יוסף שלום אלישיב זצוק”ל. מכתב אודות קבלת ספרו של הרב אהרן מיאסניק ”ברכת אהרן” ר”מ בישיבת היכל התורה בירושלים ובסיום המכתב -  ברכתו המאלפת של רשכבה”ג פוסק הדור אשר יקרת לימוד התורה היתה חקוקה על לבו ”יה”ר שיזכה להמשיך לשבת באהלה של תורה להתחיל ספרים אחרים ולסיימם ככל אשר על לבבו”. כתבי ידם של גדולי ישראל, מכל התפוצות - אשכנזים כמזרחים, ומתנגדים כחסידים - נודעו בכל הדורות כקמיעות בדוקים ומנוסים. הסיפור הבא דווקא מגדולי ישראל שאינם נמנים על עדת החסידים, יעיד על כך כאלף עדים: ידוע הסיפור המפליא (מובא בחוט המשולש), אודות קמיע שכתב הגאון רבי עקיבא איגר לחולה נוטה למות והחולה כמובן הבריא. הגרעק”א התנה שלא יפתחו את הקמיע, אך לאחר שנים פתחו את הקמיע ולא נמצאו בו שום שמות קבליים אלא המשפט הבא: ”בזכות החידוש שחידשתי בתוספות בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה”. ומי לנו גדול בתורה בדורות האחרונים יותר מהגרי”ש אלישיב?! ובפרט כאשר הברכה מפורשת כל כך... הגאון רבי יוסף שלום אלישיב - [תר”ע-תשע”ב] רבן של כל בני הגולה - גדול הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל מכמני התורה, עד שיכל לפסוק בכל עניין ועניין את מסקנתו הברורה מתוך הסוגיא. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור ובעשרים השנים האחרונות לחייו הנהיג את כל עולם התורה בארץ ובחו”ל. מדי דברנו ברב אלישיב שעד למעלה מגיל מאה הנהיג את היהדות החרדית בארץ ובעולם, ראוי לציין תופעה מופלאה: בדרך כלל, כל נושאי מִשְׂרָה, בזקנתם הם פורשים מהחיים הציבוריים לביתם, ואילו אצל גדולי התורה עיקר פרסומם הוא דווקא בעשרות השנים האחרונות לחייהם ועד ליומם האחרון. כלל זה כבר קבעו חכמינו ז”ל לפני אלפי שנים (משניות קנים, ג, ט-י): רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר: זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִין, דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ”מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח”. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִים, דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ”בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה”. [1] דף בלאנק רשמי בכתי”ק וחתימתו. מצב;  טוב מאוד.