Bidspirit auction | שני מכתבים ארוכים ומעניינים! מאת

שני מכתבים ארוכים ומעניינים! מאת הגה”צ רבי אליהו ראם זצ”ל ראב”ד הפרושים בירושלים, והגאון הנודע רבי מרדכי לייב זק”ש רבה של זכרון משה. מכתבי הסכמה בענין יישוב ארץ ישראל שניתנו לרב שלמה זלמן ריבלין, על ספרו 'מדרש שלמה' והוא ליקוט דרשות דרשות של מייסדי היישוב בארץ ישראל מבית מדרשו של הגר”א. לפנינו ב' מכתבים. 1) מכתב הסכמה ארוך ומענין בדרכו של אדוננו הגר”א ותלמידיו מאת הגאון הגדול רבי אליהו ראם זצ”ל ממייסדי מערכת הכשרות של בית הדין האשכנזי בירושלים ובאחרית ימיו ראב”ד בד”ץ הפרושים בירושלים. הגר”א ראם מרחיב בדבריו אודות מצוות יישוב א”י בדרכו של אדוננו הגר”א (ואף מביא בשם הגאון רבי יצחק צבי ריבלין אותו הכיר אישית כי אלו המתנגדים לישוב א”י נחשבים כחוטאים בחטא המרגלים). 2) מכתב הסכמה מאת הגאון הנודע הרב מרדכי יהודה ליב זק”ש רבה של שכונת 'זכרון משה' וחתנו של הגרי”מ חרל”פ, בלשון נאה ומליצית, הגרימ”ל זק”ש מעלה על נס את חשיבות ספר זה ומצוות יישוב א”י - ”יידע הנוער שלנו מי היו מניחי היסוד ליישוב היהודי בארצנו ובאיזה תנאים פעלו אז..”, ובהמשך מסיים מכתבו ! ”הנני חושב כי לאחרי הסתלקותו של הרב צבי הירש רבלין הנה מע”כ יבדלח”ט ( הכוונה להגרש”ז רבלין) הנהו הידען והמומחה המיוחד בדורונו ברעיונות הנשגבים של הגר”א ותלמידיו לקיבוץ גלויות ולדרכי אתחלתא דגאולה ובעיקר בתולדות הישוב הישן בארץ”. רבי אליהו ראם (רום) - (תרל”ב - תשי”ט) - בילדותו על לא”י ולמד בישיבת עץ חיים ועם הקמת ישיבת תורת חיים עבר ללמוד בה. הוא היה תלמידו של רבי שמואל סלנט וקיבל תורה גם מפי רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין ”הרב מבריסק”.  בשנת תרפ”ז התמנה כראש השוחטים ומורה ההוראה של בית המטבחיים הירושלמי. לאחר פטירת אחיו הגדול, הרב יונה ראם, התמנה במקומו כחבר ”בית הדין לכל מקהלות האשכנזים בירושלים” ששכן בחורבת רבי יהודה החסיד, ובמקביל שימש כרב ומו”צ שכונת כרם בירושלים, תפקיד אותו ממלאים צאצאיו עד עצם היום הזה. בשנת תשי”ח התמנה כמחליפו של הרב צבי פסח פרנק כראב”ד ”בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים”. רבי מרדכי ליב זק”ש - (תרס”ו –תשכ”ג) למד בישיבת עץ חיים. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, היה מראשוני תלמידי הרב קוק וממקורביו. בגיל 26 נסמך לרבנות בידי רבותיו הראי”ה קוק, הרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל”פ. בשנת תרצ”ט (1939) מונה לשמש כרבו של בית הכנסת ”שירת ישראל” (מקום מושבו ופעילותו של הגרש”ז ריבלין) בשנות החמישים החל לעמוד בראש ישיבת בית זבול בשכונת שער יחסד, בנשיאות חותנו הרב חרל”פ, ולצד גיסיו הרב יוסף דוד חרל”פ והרב אברהם שדמי. בקיץ תשי”ג (1953), הוכתר כרבה של שכונת זיכרון משה שימש בתפקיד זה עד פטירתו. מחבה”ס שלמה זלמן ריבלין (1884–1962) - כונה ”רבם של החזנים”, מלחין ומורה לחזנות. העמיד דורות של חזנים במכון ”שירת ישראל” היה פעיל ציבור בירושלים, דרשן, וכן עסק בחקר תולדות היישוב האשכנזי הפרושי בירושלים. [2] דפים כתובים במכונת דפוס (סטנסיל) בשולי הגליון ב' שורות בכת”י חתימת וחותמת רשמית. - הרב אליהו ראם. [1] בלאנק רשמי כתוב במכונת כתיבה עם תיקונים בכת”י בשולי הגליון חותמת רשמית וחתימה בכת”י - הרב מרדכי ליב זק”ש. 29*21 ס”מ. מצורפת מעטפה מאותה העת. מצב; טוב מאוד, כתמים.