חשוב: אוטוגראף מתוך הספר 'חזון יחזקאל' בכתי"ק המחבר הגר"י אברמסקי

חשוב: אוטוגראף מתוך הספר 'חזון יחזקאל' בכתי"ק המחבר הגר"י אברמסקי

שני עמודים מתוך כתב-יד הספר 'חזון יחזקאל' על התוספתא - מהחיבורים החשובים ביותר שחוברו בדורות האחרונים. בכתב יד קדשו של המחבר הגאון הנודע רבי יחזקאל אברמסקי - מענקי הדור הקודם, אב"ד לונדון ולאחר עלותו ארצה היה מגדולי ראשי הישיבות, חבר מועצגה"ת ונשיא ועד הישיבות. [ירושלים, שנות ה'ת"ש].

לפנינו דף מתוך כתב היד של אחד החיבורים החשובים ביותר על התוספתא, ומהספרים הנודעים ביותר שנדפסו בדורות האחרונים. כתב היד נדפס בספר [כמעט] כלשונו, כולל הכותרת שבראש הדף. [חזון יחזקאל, נשים חלק א', דף מח /1; ראה צילום מצורף]. 

"הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל" - לפעמים תוהים כיצד ספרים מסוימים התקבלו והפכו לספרי יסוד וספרים אחרים, של מחברים חשובים לא פחות, לא התקבלו באותה חשיבות? אמנם לא תמיד יודעים את הסיבה לכך. אולם מעיון בכתב היד, כיצד על כל מילה יושב הגר"י אברמסקי 'שבעה נקיים', כפי שניתן לראות בעמודים שלפנינו את הגהותיו של הגר"י אברמסקי, לאחר שכבר כתב את החידושים, כיצד הגיה וחזר והגיה [כל פעם בעט שונה] ושוב מחק חלק מההגהות, עד שעשה את הספר כסולת נקיה. מבינים שלא "מזל" בלבד הוא שגרם ל'חזון יחזקאל' להתפרסם ולהתקבל כאחד מספרי הקדמונים.

הגאון רבי יחזקאל אברמסקי [כונה גם ה'חזון יחזקאל' על שם סדרת ספריו; תרמ"ו-תשל"ו], היה ראש בית הדין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיא ועד הישיבות. 

רבותיו: למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נבהרדק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של הרב חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק.

מקומות רבנותו: משנת תרע"ב היה רבה של סמאליאן. בשנת תרע"ד עבר לכהן כרב בסמולביצ'י. בשנת תרפ"ג החליף בסלוצק את הרב איסר זלמן מלצר, שנמלט מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. בחורף תרצ"ב השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת בעיר. בשנת תרצ"ה החליף את הרב שמואל יצחק הילמן כדיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בלונדון. 

בשבי הרוסי: בשנת תרפ"ט הוזמן לכהן כרבה של פתח תקווה, אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם. הוא נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל ונידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר. הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, החפץ חיים ואף חיים נחמן ביאליק - שוחרר לאחר כשנה, בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא נהג לספר שמילדותו היה רגיש מאוד להצטננות ולמרות שהיה לובש שכבות רבות של בגדים היה מצטנן מכל משב רוח, ואילו בסיביר בקור הנוראי שהה כשרק חולצתו לעורו ומעולם לא הצטנן שם - מכך לימד מוסר השכל שכאשר אין לאדם דרך השתדלות על פי הטבע, הרי הוא מוגן מן השמים.

חיבורו על התוספתא: הגר"י אברמסקי חיבר ספרים רבים, אולם את עיקר פרסומו הקנה לו חיבורו על התוספתא. סדרה בת 16 כרכים, עליה עמל במשך עשרות שנים.

מפרט: [2] עמ', 14 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים.

מצב; טוב. כתם רטיבות.