לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
פריט 140:
לא נראה כדוגמתו: ה'ירושלמי' של רבי שמואל סלאנט. הגהות בכתי"ק.
עוד...
|
|
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
מחיר פתיחה:
$
1,000
עמלת בית המכירות: 25%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
לא נראה כדוגמתו: ה'ירושלמי' של רבי שמואל סלאנט. הגהות בכתי"ק.
תלמוד ירושלמי, סדר מועד (מסכתות: שבת, עירובין, פסחים, שקלים, יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה). שקלוב, תקע"ב [1812]. העותק האישי של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט, שליווה אותו כל חייו, החל מנערותו בליטא ועד אחרית ימיו כראש רבני ארץ ישראל.
בדף הראשון מתנוססות שתי חותמות בעלות (שונות): "שמואל סלאנט", ולאורך הכרך מופיעות עשר (!) הגהות בעצם כתיבת יד קדשו הנדירה ביותר של רבי שמול סלאנט. כידוע, כתבי יד קדשו של רבי שמואל סלאנט הינם נדירים ביותר. ומעט מכתביו הנדירים בלאו הכי, נכתבו גם הם ברובם בכתיבת יד סופר.
כידוע, התלמוד הירושלמי, בשונה מן התלמוד בבלי, מלא בשיבושים וקשה מאוד להבינו מפני הטעויות שנשתרשו בו לאורך הדורות. בדור האחרון חיבר הגר"ח קניבסקי את חיבורו החשוב על הירושלמי בו הוא מתקן שגיאות רבות והופך את הלימוד בו לנוח וקל יותר. הגאון רבי שמואל סלאנט בהגהותיו שלפנינו, לפעמים בכמה מילים, מיישב את לשון הירושלמי והופך את הסוגיא למובנת.
ערכו של כתב היד שלפנינו גבוה עד מאוד, והוא ייחודי וחשוב במיוחד. זאת מפני שהגאון רבי שמואל סלאנט לא חיבר שום ספר בימי חייו ומעט חידושי תורתו שיצאו לאור לאחר פטירתו על ידי נכדיו, הינם בעיקר מפי השמועה או מתשובות שהשיב לשואליו. לפנינו הגהותיו על הירושלמי בעצם כתב יד קדשו, שככל הנראה לא נדפסו מעולם.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. נשא לאשה (בזיוו"ש) את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט. עלה לארץ ישראל בשנת תר"א. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית.
מפרט: [1], פא; לה; כב; יד, [1]; כט [צ"ל לא]; ח, ח-ט; י; ל [צ"ל לב] דף. דף השער הושלם בצילום.
![](https://bidspirit-portal.global.ssl.fastly.net/common/images/system/pagePreLoader.gif)
![](https://bidspirit-portal.global.ssl.fastly.net/common/images/system/pagePreLoader.gif)