היסטורי: מכתב נגד הציונים בחתי"ק מנהיגי היהדות החרדית אל גדולי ארה"ב

היסטורי: מכתב נגד הציונים בחתי"ק מנהיגי היהדות החרדית אל גדולי ארה"ב

מכתב בעל תוכן היסטורי חשוב, בחתימת יד קדשם של ראשי ועד הישיבות - מנהיגי יהדות ארץ ישראל ובראשם הגאון מטשעבין והגריא"ז מלצר. ירושלים, תש"י [1950].

המכתב ממוען אל מנהיגי יהדות אמריקה ובראשם הגאונים רבי אליעזר סילבר והגר"י רוזנברג. בראשית המכתב מודים רבני ארץ ישראל על עזרתם הרבה של רבני אמריקה לישוב היהודי בארץ ישראל במהלך מלחמת השחרור. עיקרו של המכתב עוסק בטכוס עצות להתמודדות רבנית משותפת כנגד המדינה החדשה שזה קמה, המנסה ככל יכולתה להצר את צעדיו של עולם התורה בארץ ישראל.

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד [תרמ"א - תשכ"ו], מגדולי גאוני גליציה. כונה 'שר התורה' ופוסק הדור'. כבר מילדותו נחשב לעילוי, אך הוא סירב לקבל משרת רבנות ועסק לפרנסתו במסחר. עד שהגאון רבי מאיר אריק 'קיללו' שיפסיד את כל כספו ויאלץ לקבל עליו משרת רבנות וכך היה. לאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר טשעבין והקים בה ישיבה חשובה. לאחר השואה, בה איבד את בניו שהיו מגדולי תלמידי החכמים באירופה, עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו 'ישיבת טשעבין'. הגאון מטשעבין היה נערץ ע"י כל גדולי הדור, חסידים כמתנגדים. האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', כיבדו פעם בעליה לתורה והתבטא עליו: "היום כיבדנו בעליה לתורה את התורה בעצמה".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר [תר"ל-תשי"ד], מכונה על שם ספרו בעל ה'אבן האזל'. היה תלמידם של ה'חפץ חיים' והגר"ח מבריסק. כבר כנער התבלט בכשרונותיו הנדירים והיה התלמיד הצעיר ביותר בישיבת וולאז'ין, שם כונה "זוניא מיר'ר", על שם עירו. שימש כראש ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן, משנת תרנ"ז [1897] שימש כראש ישיבת סלוצק, ומתרס"ג גם כרבה של העיר. משנת תרפ"ה כיהן כראש ישיבת עץ חיים בירושלים, עד לפטירתו. בין תלמידיו נמנים גדולי הדור: רבי אהרן קוטלר (שהיה חתנו), רבי משה פיינשטיין, הרב שך, הגרש"ז אוירבך ובנו הגר"ש אוירבך, רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ועוד רבים מגדולי הדורות האחרונים.

מפרט: [2] דף, 27 ס"מ. בלאנק רשמי של ועד הישיבות, בחתי"ק חמישה מרבני הועד [חתומים נוספים: הגאון רבי זלמן סורוצקין, הגאון רבי מיכל טיקוצ'ינסקי וחותם נוסף].

מצב; טוב. סימני קיפול. קרעים בשולים ובקיפולים, ללא חיסרון בטקסט.