Bidspirit auction | כל מכתבי מירושלים ליד הקודש

כל מכתבי מירושלים ליד הקודש – מכתב מאת הגאון רבי משה מלכה אב”ד העדה המערבית בירושלים – ממוען אל הגאון רבי יעקב דוד מארוני אב”ד פירנצה – טורינו תרל”ד | 1874. מכתב מרתק בסגנון מליצי עמוס בפרטים היסטוריים מעניינים – כולו בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה מלכה אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים – טורינו תרל”ד. רבינו היה בין שאר תפקידיו גם תקופה מסוימת שד”ר של קהילות ירושלים בערי אירופה. זמן רב התגורר הרב מלכה באיטליה וקשר קשר תורני נפשי עם הרב הגאון רבי יעקב דוד מארוני אב”ד פירנצה. במכתבו כותב לו רבינו כי הוא מתכוון לחזור לירושלים עיה”ק, ויותר לא ישלח אליו מכתבים לטורינו ”ודע אדוני שמהיום והלאה יגיעו לידו כל מכתבי מירושלים ליד הקודש... בקיצור לא ישלח עוד לטורינו כי איני חוזר עוד שם...” מעבר לדף מבטא רבינו את שמחתו הגדולה על עוזבו את ארץ העמים וחזרתו לירושלים עיה”ק... ”כעת אני נוסע לדרכי מטורינו מכל וכל ה' לא יראה אותה לי אפילו בחלום....” !!! ”פולמוס” - בסוף מכתבו מספר הרב מלכה לרבי יעקב דוד, על רבה של טורינו אשר העיז לבטל את יו”ט שני של גלויות. מאבק זה היה מאבקו הגדול של הרב יעקב דוד מארוני אשר נלחם ברבנים איטלקים אשר רצו לבטל את יו”ט שני ”וחדשות אני מגיד.. ראיתי ושמעתי שמועה מחלה ונועה אשר כל שומעה תצלנה אוזניו אוי לו לדור שהרב... מנהיגו... באומרו שלא יעשו יום טוב שני וכן ר”ח אחד דוקא וכאלה רבות...” 27X19.5 ס”מ. סימני קיפול, כתמים, מצב טוב. רבי משה מלכה [תרנ”ג-תר”ס], ראב”ד לעדת המערבים בירושלים. נולד במקנאס שבמארוקו לימים עלה לירושלים. דמותו קומתו והדרת פניו היו מלאים הוד קולו היה ערב ועיניו היו בהירות ומאירות חן וחסד א-להי מעולם האצילות היו נסוכים על פניו מראהו כמלאך ה' צבאות כולו אומר כבוד אלה שזכו לראותו העידו כי היה כאחד מנסיכי ישראל ומשיירי כנסת הגדולה ושלימות מדותיו היופי החיצוני שבו שקף לא במעט את יפי נפשו השתלבו בו גינוני מלכות עם ענוה יתירה תקיף הוא היה בדעתו ורך כקנה כמנהיג בעל שיעור קומה שלפני מלכים התייצב. היה נערץ על גדולי הדור מכל החוגים והעדות. הנמען רבי דוד יעקב מארוני [תק”ע-תרמ”ח], נולד בריג'ייו. מרבני איטליה החשובים, כיהן ברבנות בערי איטליה: נווילארה (שנת ת”ר), פיזארו (תר”ז), אנקונה (תר”ח-תרי”א), פיטלייאנו, צ'ינטו (תרי”ג), פירנצי (תר”ך). נלחם מלחמת חורמה נגד הרבנים הרפורמים באיטליה שרצו לבטל את יום טוב שני של גלויות. חיבר כמה חיבורים בשירה ודברי תורה, ונותרו בכתב יד. בהיותו בצ'ינטו בשנת תרי”ח, חלה קשות ונסע לעיר מולדתו אל הרופא שמואל ליאוצי. משנתרפא וחזר לקהילתו, חיבר לכבודו ידידו אליהו דוד משה סוראני, רב בפירנצולא תפילת הודיה, ”מזמור לתודה” שנדפסה בעלה בודד בשנת 1858.