Bidspirit auction | סימני פסקי נו”ך. בגדאד, תר”צ.

סימני פסקי נו”ך. בגדאד, תר”צ. עותק המקובל רבי יהודה פתיה זיע”א. קונטרס סימני פסקי נו”ך [נביאים וכתובים], סדר קריאת ההפטרות בכל שבתות השנה [איזו הפטרה קוראים בכל אחת משבתות השנה]. כולל ההפטרות עצמן של פרשות שמות ובא. דפוס אלישע שוחט, בגדאד, [תר”צ 1930]. העותק האישי של גדול מקובלי דורו, המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה. על גבי כריכת המעטפת הקדמית מתנוססות חתימת יד קדשו ”הצעיר יאודה משה פתייה יצ”ו” וכן חותמת בעלות נדירה שלו הנושאת את התואר ”הרב הראשי”. מלבד ערכו ההיסטורי של הספר כחפץ צדיקים של גדול מקובלי דורו, גם ערכו הסגולי רב לאין שיעור. על פי הקבלה עליית המפטיר מרמזת על ספירת המלכות. לפנינו ספר סידור ההפטרות האישי של גדול המקובלים. בראש הכרך מופיעה הפטרת פרשת שמות המסתיימת בפסוק הברכה ”ותעדי זהב וכסף ומלבושך שש ומשי ורקמה, סלת ודבש ושמן אכלת ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה”. ז דף, 20 ס”מ. כריכת מעטפת. מצב;  בינוני-טוב. כתמי זמן. קרעים ללא חיסרון. בשער קרע מודבק, ללא חיסרון. המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה [תרי”ט-תש”ב], מגדולי המקובלים שבכל הדורות, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ”י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ”ד עלה לארץ ישראל וכאן התפרסם עד מהרה כגדול המקובלים. המקובל רבי מרדכי אליהו בהקדמתו הנ”ל לספר בית לחם יהודה (ירושלים תשס”ו) תולה בכוחו של הרב פתייה את הצלת עם ישראל בארץ ישראל, פעמיים, וז”ל: ”במלחמת העולם השניה, כאשר היטלר ימח שמו וזכרו והנאצים שר”י חשבו לאבד את זרע ישראל ח”ו, שכבשו חלקים רבים מן העולם והגיעו קרוב למצרים, מספר ימים נותר להם להגיע לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש ורצו להפיק את זממם ולכלות שארית עם הקודש בארץ ישראל... הרב המחבר לא נח ולא שקט והיה עושה תפילות והקפות עם שבעה כורתי ברית, סליחות ותעניות להסיר את רוע הגזירה. באחד הלילות בליל שישי ישב עם תלמידיו בבית הכנסת אוהל רחל ולאחר תיקון חצות עשה את התפילה של שבעה כורתי ברית המוזכרת בספרו אסירי התקוה כשכולם בוכים בדמעות שליש ואחר כך ישבו על הארץ לבכות ולהתחנן כשבידיהם צלחות מלאות בדמעות שנזלו על לחייהם. בשעת התפילה עבר במקום הגאון האדמו”ר מגור האמרי אמת זצוק”ל ושמע קול בכי וקול נהי בחצות לילה נכנס וראה שיושבים ומתפללים בדמעות שליש, יצא ואמר ”בטוח אני שהתפילות האלו ימנעו מהצבא הגרמני לבוא לארץ, הם ייכשלו והיתה הרווחה ליושבי ארץ ישראל” הוסיף ואמר ”אם היו רבנים כאלה באירופה לא היתה שואה” ואכן בכח תפילותיו הוא ושליחיו, נסוג גנראל רומל ימח שמו וזכרו ממצרים ושמחה ליהודים ואבל לגויים” עכ”ל. עוד הוא כותב שם: ”במלחמת יום הכיפורים היה עם ישראל מצוי במצב קשה מאוד. אויבים צרו עלינו מדרום ומצפון וחשבו לכבוש את הארץ משני הכיוונים. תלמידיו של המקובל הרב המחבר זצוק”ל עלו לקברו עם הספר אסירי התקוה ועשו שם את התפילות כמו שהוא עשה ובלשון זה אמרו ”רבנו, עם ישראל נמצא בצער וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, עמוד נא בתפילה על עם ישראל וארץ ישראל”. מיד לאחר שסיימו את התפילה, התקבלה ידיעה שחל מהפך וחיילי ישראל חצו את תעלת סואץ כולם ידעו שזה בכוחו של הצדיק זיע”א” עכ”ל.