Bidspirit auction | שני ספרי רבי משה ראזין
שני ספרי רבי משה ראזין - נזר הקודש ודברי סופרים מהדורה ראשונה, הקדשת המחבר. *דברי סופרים - חקרי הלכה על פי סוגיות הש”ס - ווילנא תרע”ב. בדף המגן הקדשת המחבר בכתב ידו [מטושטש]. [2] דף, 96 עמודים. מצב; כללי טוב, נייר מצהיב ושביר. *נזר הקודש - על מסכת זבחים ביאורים בגפ”ת עם שו”ת בעניני מקואות - ווילנא תר”צ. [1], 224, [1], עמודים. מצב; כללי טוב, כריכה מקורית מנותקת ובלויה. הגאון האדיר והמפורסם רבי משה ראזין - (תרל”א - תשי”ח) , מגדולי הדור בארה”ב, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר הספרים הנודעים נזר הקודש על סדר קדשים. בגיל עשרים הוסמך להוראה ע”י הגאון הישיש רבי יצחק אלחנן ספעקטאר אב”ד קאוונא. כיהן כרב ואב”ד בעיר חוויידאן והיה נחשב מגאוני ליטא. בחוויידאן למד בחברותא עם הגאון החזון איש לאחר חתונתו בשנת תרס”ו, וגם שימש כמסדר הקידושין שלו. בשנת תרפ”ח היגר לארה”ב ושם כיהן כרב בהרבה קהילות. היה בקשרי ידידות עם הרה”ק מסאטמאר זי”ע ושוחח עמו הרבה בדברי תורה. בספר מסורת משה (ח”ב עמ' שע”ה) מובא שהגאון רבי משה פיינשטיין החזיק את רבי משה ראזין להגדול בתורה של אמעריקא. נפטר בשנת תשי”ח, מחבר ספרים הרבה. ספרו הראשון של רבי משה, ”דברי סופרים”, יצא לאור בסיועו של החזו”א שתרם לשם כך מכספי הנדוניה שלו. בספרו זה מביא רבי משה דברי תורה בשם ה”חזון איש” [אך בעילום שמו כפי רצון החזו”א]. בספרו ”נזר הקודש” על מסכת זבחים שובצו הערות שכתב החזו”א. גם לאחר שנפרדו דרכיהם, התמיד הקשר המיוחד ביניהם, ובמכתביהם נהגו להשתעשע בדברי תורה. מתוך ראיון שנערך עם הגר”מ אליפנט מאיתרי, תורגם מאנגלית. ”החזון איש ורבי משה רוזן” הרב משה רוזן היה רב זקן ונחמד בברונסוויל. הוא היה זקן מאוד כשפגשתי אותו לפני חמישים שנה - כנראה בשנות התשעים שלו. זו היתה זכות גדולה בשבילי להכיר אותו. הרב משה היה באמת מטיל מבט קדוש סביבו. ר' לייב אהב אותו כי הוא אהב כל דבר שקשר אותו עם החיים שהיו בימים ההם. הרב משה רוזן היה פעם ראש הישיבה של מתיבתא תורה ודעת. אבל אז הוא החליט שהוא לא רוצה את התפקיד הזה, אז הוא קיבל לעצמו בית כנסת ברחוב בריסטול, מקום קטן עם תשעה וחצי חברים, ובילה את כל זמנו שם עם הספרים שלו. הוא כתב את נזר הקודש על סדר קודשים וכמה מצות אחרות. פעם הוא הגיע ללייקווד לכנס רבני. הרב אהרן קוטלר קם לתת לו את מקומו. מעולם לא ראיתי דבר כזה. כאשר הרב משה היה הרב של העיר הליטאית קידן, היה לו קהל מאוד מפואר. החזון איש חי שם - אבל בימים ההם אף אחד לא ידע מי הוא. כולם חשבו שהוא גאון. הרב רוזן כבר כתב ספרים אז. אחד מהם היה פופולרי במיוחד, בשם דברי סופרים. החזון איש היה ממש מוטרד על ידי הספר כי הוא חשב שהרב רוזן רחוק מן הדרך הנכונה.. אז זו הדרך שהחזון איש בחר בה לטפל במצב - הרב רוזן סיפר לנו את זה בעצמו. הוא התחיל ללמוד עם הרב רוזן. הוא רצה לחנך אותו. הספר כבר פורסם, אבל בסופו של דבר הוא הביא את הרב רוזן לקרוע את כתב היד, ואת כתבי היד של כמה ספרים הוא עדיין לא פירסם. הם למדו יחד בקביעות, אבל איש בעיר לא ידע. למרות שהחזון איש היה המורה הרב רוזן התלמיד, כאשר הם יצאו מהדלת, הרב רוזן יצא ראשון. החזון איש לא רצה שמישהו ידע. יום אחד, כשהיה כבר בארצות הברית, קיבל הרב רוזן מכתב מחזון איש. החזון איש איבד את נזר הקודש על זבחים והוא רצה שהרב רוזן ישלח לו עותק נוסף. זה היה ספר שכתב אחרי ששניהם למדו יחד. אני חושב שהוא הראה לנו את המכתב.