Bidspirit auction | פסגת ההיסטוריה החסידית! המסמך המקורי

פסגת ההיסטוריה החסידית! המסמך המקורי שהצית את מחלוקת צאנז-סאדיגורא - מכתבו של ה'ליעווער'. גיליון עיתון המגיד מתאריך י”ג באדר תרכ”ט [1869], בו פרסם האדמו”ר הקדוש רבי דוב בער מליאובה - ה'ליעווער', 'מכתב גלוי' בחתימת קדשו, שהרעיש את העולם החסידי וגרם למחלוקת החסידית הנוראה ביותר - 'מחלוקת צאנז-סדיגורה'. לפנינו אחד העותקים הנדירים ששרדו מאותו גיליון ”המגיד” שהסעיר את העולם היהודי למשך יותר ממאה שנים! וכדברי ההיסטוריון ד”ר יצחק רפאל (המובאים להלן) כולם ”נשרפו והושמדו”. לפנינו פריט היסטורי-חסידי נדיר, הגיליון המקורי שבו נדפס המכתב המרעיש והסנסציוני ביותר בהיסטוריה החסידית מאז ומעולם! האדמו”ר הנערץ ה'ליעווער' - מגדולי אדמו”רי רוז'ין, ומנהיגה של אחת החצרות החשובות ביותר בעולם, שלמרותו סרו אלפי חסידים, מפרסם ביום בהיר בעיתון 'המגיד' שלפנינו 'מכתב גלוי' בחתימת קדשו. מכתב זה הצית את המחלוקת הפנימית הנוראה ביותר בתולדות החסידות 'מחלוקת צאנז-סדיגורה'! במכתב הארוך שלפנינו, שמפאת כבוד מלכות בית רוז'ין אנו נמנעים מלהעתיקו, נכתבו דברים מסמרי שיער. באותו גיליון (שלפנינו) פרסמו גדולי המשכילים, הד”ר רייטמאן וד”ר פעחנר מודעות מלאות בשמחה לאידם של החסידים. בשולי הגיליון מופיעה: ”הערת המו”ל, כי השמועה שעשתה לה כנפים כי הרב הקדוש ר' דוב בער קיבל עליו את הדת הנוצרית” אינה נכונה! בחצרות הקודש רוז’ין וסדיגורה דחו בשעתו בתוקף ובנחרצות את הטענות שהושמעו כנגד הליעווער, ואף הוסיפו ועמדו על קדושתו וצדקתו. אדרבה, עד עצם היום הזה נהגו ונוהגים לערוך ‘טישים’ בחצרות רוז’ין ביום ה’יאר־צייט’ לפטירתו, כשם שנוהגים בשאר ימי ה’יאר־צייט’ של אדמו”רי השושלת, והוא נחשב בעיניהם לאחד מקדושי בית רוז’ין. ואולם, כנגד עמדה זו יצא בחריפות ובתקיפות רבה מרן בעל ה’דברי חיים’ מצאנז, בחרב ובחנית, ומכאן נתלקחה במלוא עוזה אותה מחלוקת נוראה, אשר קרעה את העולם החסידי לשסעים עמוקים, ונמשכה על פני למעלה ממאה שנים — היא היא הידועה בשם “מחלוקת צאנז–סדיגורה”. סופר החסידות הנודע רבי יצחק אלפסי ז”ל, כינה מחלוקת זו (ובלשון המעטה בלבד): “מחלוקת נוראה מן הקשות שבתולדות החסידות”. מחלוקת זו גררה אחריה חרמות ונידויים, הלשנות ומסירות, ואף הגיעה, למרבה האימה, עד כדי שפיכות דמים. האגדה החסידית מספרת, כי גדול גאוני גליציה, בעל ה‘כוכב מיעקב’ — אשר היה, כנראה, היחיד שנסע לשני המחנות גם לצאנז וגם לרוז’ין, ושני הצדדים כאחד כיבדוהו והיו נשמעים לדעת תורתו — לא העלה חיוך על שפתיו מיום שפרצה המחלוקת ועד יום פטירתו, מגודל צערו ויגונו על אותה מחלוקת נוראה שנסתלקה השלום מן העולם החסידי. ספרים ומאמרים רבים, כתבי פלסתר ופשקווילים חריפים, נדפסו ופורסמו על־ידי שני המחנות במחלוקת הנוראה, והיא פרצה גבולות ומדינות, התפשטה על פני ארצות רבות, ואף הגיעה עד לארץ ישראל הרחוקה. שם, כך נמסר, ערכו חסידי אחד הפלגים טקס חרם פומבי כנגד האדמו”ר מ־…, בבית מדרשם. אגב אורחא יצוין, כי על פי המסורת, המחרימים נענשו מן השמים בעונש מיתה משונה. ההיסטוריון ד”ר יצחק רפאל, מן האחרונים והבולטים שעסקו בפרשה זו, כותב בספרו על חסידות וחסידים (ירושלים, תשנ”א): ”עם הזמן נשרפו והושמדו כתבי הפלסתר, חוברות ההסתה וכרוזי השטנה ההדדיים, שהינם כיום יקרי מציאות, ונדמה שלא שרד אף אחד שלם מאלה”. ולפנינו — המכתב ההיסטורי המקורי, הנדיר והחשוב מאין כמותו; אותו מסמך ראשוני, אשר היה בגדר גפרור שהצית את אש המחלוקת הנוראה, ושעמד בראש שרשרת המאורעות שטלטלה את העולם החסידי במשך דורות. בשולי היריעה חובה להעיר ולהדגיש, כי בעניינם של קדושי עליון אנו עוסקים, אשר אין לנו שמץ השגה בקצות דרכיהם הנסתרים, ואין לנו רשות להרהר אחריהם — ואם חלילה יש בדברינו משום פגיעה כלשהי בכבודם הרם, הרינו מבקשים על כך מחילה מראש . ואף ביחס למכתב הסנסציוני המוצג כאן למכירה, עומדים חסידי בית רוז’ין על דעתם בתוקף גמור כי זיוף הוא, פרי יצירתם של משכילים, ומעולם לא יצא מתחת קולמוסו של הרבי מליאובה. אין אנו באים חלילה ליטול צד, לא להכריע ולא אף לחדור לעומקה של מחלוקת נשגבה זו שבין שרפי מעלה, אשר אבדה ונשתכחה זה מכבר. לפיכך מוצג הפריט הסנסציוני הנדיר שלפנינו אך ורק בראייתו ההיסטורית־האספנית, ותו לא. מפרט: עיתון 'המגיד', גיליון מס' 8, [10] עמ'. 34*21 ס”מ. מצב; טוב-טוב מאוד. שרידי בולי המשלוח. שני קרעים קטנים בשוליים הלבנים.