Bidspirit auction | הסכמה משותפת בכתב ידם וחתימתם

הסכמה משותפת בכתב ידם וחתימתם של צדיקי בית דעעש ועוד – רעטיאג ודעעש - תרפ”ח. לפנינו פריט מיוחד וחריג. שלושה צדיקים נתקבצו יחדיו על גבי גיליון אחד לכתוב המלצה לצורך הכנסת כלה לבתו של הרב המפורסם רבי שמשון היימאן מהעיר רעטיאג - חתנו של הגה”ק רבי מנחם מענדל שטרנברג מדעעש המכונה: ”רבי מענדלי דעשער” נמנה על גדולי חסידי ה”כנסת יחזקאל” אשר אמר עליו ועל ידידו הרה”ק רבי שמואל לוריא זלה”ה, ”אלו לא הייתי חושש מפני מעמדי הייתי נוסע לשבות בעיר רעטיאג להני תרי צנתרי דדהבא להתחמם באור עבודתם בקודש” ממוען אל ”מעוז ומגדל כקש”ת מו”ה יעקב שמשון שליט”א”. נביא כאן את הפירוט והתיאור לפי הסדר שנכתבו הדברים. ראשון כתב הגאון רבי יהושע לעבאוויטש אב”ד העיר רעטיאג והגליל - על בלנק רשמי שלו. מתאריך: יום ה שמות תרפ”ח. הוא בחר להעלות את רחשי ליבו בכתב אשורית נאה במיוחד ככתיבת סופר סת”ם מומחה. כאילו בכדי להדגיש את החשיבות שהוא מייחס למצווה רבה זו. משך עמוד שלם הוא מתאר ברגש רב את מעלותיו של הרב שמשון היימאן ואת מצבו הדחוק, ואחר מברך וחותם בכתב ידו ובחותמתו הרשמית. מעבר לדף הצטרפו שני האדמורי”ם לבית דעעש. ראשון מופיע כתב ידו של הרה”ק רבי יחזקאל פאנעט בעל ה”כנסת יחזקאל” זי”ע. גם הוא לא חושך בתארים על גדלותו של הרב היימאן וגודל המצוה:  ”;....עבור ידיד נפשי הרב הצדיק גדול בתורה וביראה כקש”ת מו”ה שמשון שליט”א מרעטיאג יצ”ו... ומצוה רבה אשר אין ערוך אליה להיות לו לעזר...” ומאציל מברכותיו: ”...וזכות המצו'; הרבה יגן בעד העושים והמעשים שיזכו לראות בשמחת צאצאיהם מתוך רוב נחת והרחבה גדולה אכיה”ר ה”ד ידיוש”ט... ומצפה לבשורות טובות בתוך כלל ישראל” וחותם בכתב ידו הק' לצד חותמתו הרשמית: ”יחזקאל פאנעט אבדק”ק” דעעש והגליל נשיא ואמרכל רג”; אה”ה ירושלם צפת טברי' מכולל זיבענבירגען וסילאדי”. מתחתיו הצטרף בכתב ידו בנו הרה”ק רבי יעקב אלימלך פאנעט זי”ע. וכקודמיו משבח את הרב היימאן ומברך ”להתברך בשפע ברכה וחיים אכי”ר... עש”ק וארא תרחמ”ם לפ”ק דעעש יצ”;ו...”. וחותם בכתב יד קודשו לצד חותמתו הרשמית:”יעקב אלימלך פאנעט רב הצעיר דק”ק דעעש ואב”ד דהגליל יצ”ו” הרה”ק רבי יחזקאל פאנעט האדמו”ר בעל ”כנסת יחזקאל” מדעעש  (תר”ל - תר”צ) בנו ומ”מ של הרה”ק רבי משה פאנעט ונכדו של הרה”ק רבי מנחם מנדל פאנעט מדעעש. היה בשעתו מגדולי צדיקי הונגריה. נודע כמתמיד עצום המסוגל ללמוד 18 שעות ביממה. התכתב בהלכה עם הרה”ק רבי שלמה ממונקאטש ובנו בעל הדרכי תשובה זלה”ה. כיהן ברבנות במורושוויבר, עד לשנת תרס”ג אז עלה על כסא אבותיו בדעעש.  עליו מסופר סיפור יוצא מן הכלל שלא מוכר מגדולי הדורות - בהגיעו לגיל שבע התחיל להניח תפילין בהוראת סבו שראה בו ”קטן היודע לשמור תפילין” בנו וממלא מקומו הרה”ק רבי יעקב אלימלך פאנעט הי”ד  (תרמ”ט - תש”ד) בעל ”זכרון יעקב” היה האדמו”ר החמישי בשושלת דעעש והאחרון מרבני השושלת שכיהנו בעיר לפני מלחמת העולם השנייה. היה חתנו של הרה”ק רבי יעקב שמשון קנר מטשעכויב, הוסמך לרבנות ע”י גדולי דורו בהם המהרש”ם מברעז'אן ועוד. את מקום אביו מילא בהיותו בן 14 שנים בלבד לאחר פטירתו בעיר דעעש. בשנות האימה סירב בגבורה להציל עצמו ולעזוב את בני קהילתו, ובסופו של דבר עלה על המוקד באושוויץ יחד עם בני משפחתו וקהילתו ביום י”ד בסיוון תש”ד. ה' יקום דמם. הגה”ק רבי יהושע ליבאוויטש הי”ד אב”ד רעיטאג. בנו של הגאון רבי משה יהודה לעבאוויטש אב”ד סענטא. היה תלמידו של הגה”ק בעל הערוגת הבושם זלה”ה. נישא בזיווג שני לבתו של הרה”ק רבי זאב וואלף ציטרון אב”ד דארג. בשנת תר”פ עלה לכהן פאר כאב”ד רעטיאג, ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר. נעקד על קידוש ד' בשנות הזעם בשנת תש”ד, הי”ד. מספר נקבים הפוגעים במעט בטקסט, חיזוק בדבק במקום אחד. מצב טוב.