Bidspirit auction | The Hamburg Reform Temple Controversy

The Hamburg Reform Temple Controversy 1819. Letter by Rabbi Mazal Tov Modina, one of the great Rabbis of Italy. ////////////////////////////////////////////////////////////////////////////// פולמוס הטמפל הרפורמי בהאמבורג בשנת תקע”ח - מכתב מקורי של הגאון רבי מזל טוב מודינא מגדולי איטליה - מודינא תקע”ט מכתב בכתב יד וחתימת הגאון האדיר רבי מזל טוב מודינא אל ראשי הקהל דק”ק הומבורג. במכתב זה הוא מסכים לדעתו של רבי אברהם אליעזר אב”ד טריאסטי שכידוע שלח שאלה למרן החתם סופר בענין זה, והיינו שיפרסמו מחאה נגד הריפורמים ולהחרימם. המכתבים של גדולי ישראל קובצו יחד ונדפסו באלטונא תקע”ט תחת השם ”אלה דברי הברית” -”להפר דת חדשה (אשר בדו מלבם איזה יחידים הדיוטים שאינם בני תורה) ליסד מנהגים שלא כדת משה וישראל”, בהוצאת בית דין צדק דקהילת המבורג”. מכתב זה של רבי מזל טוב מודינא אף הוא נדפס שם (מכתב י”ג) בשינויים קלים. כפי הנראה מכתב הזה שלפנינו הוא הטיוטא שהכין רבינו למכתבו ששלח אל ראשי האלופים. רקע לספר ספר אלה דברי הברית : ניצניה הראשונים של תנועת הרפורמה בגרמניה החלו בהנהגת ”תיקונים” בסדרי התפילה ב”היכל” שבעיר המבורג. במסגרת זו השמיטו הרפורמים מן הסידור את התפילות על הגאולה, הוכנס עוגב אל ההיכל והונהגו בו תפילות בשפה הגרמנית. את התיקונים ביססו הרפורמים על מקורות תלמודיים ורבניים, ופרסמו לשם כך ספר בשם ”נוגה הצדק - אור נוגה” (דסאו תקע”ח) שבו הופיעו חוות דעת של רבנים מטעמם המצדיקים את עריכת התיקונים. בתגובה נדפס ספר זה, המכיל עשרים ושתים תשובות הלכתיות מגדולי הרבנים בגרמניה, הונגריה, פולין ומדינות אחרות, שדנים בנושא מן הפן ההלכתי ופוסקים כי התיקונים אסורים מכל וכל. בין גאוני הדור שתשובותיהם מופיעות בספר: רבי יעקב מליסא בעל ”נתיבות המשפט”, רבני פראג - רבי אלעזר פלעקלש ורבי שמואל לנדא, החתם סופר (מספר מכתבים), המהר”ם בנעט, רבי עקיבא איגר, רבי משולם זלמן הכהן (מהרז”ך) מפיורדה בעל ”בגדי כהונה”, ועוד. בתחילה התנגד החתם סופר להדפסת הספר, כי סבר שעצם העלאת הדיון בנושא וניהול ויכוח עם אנשי הרפורמה מעצימה אותם ומנציחה את קיום התופעה. יחד עם זאת, לאחר מעשה הודה בהשפעתו של הספר וכתב: ”בק”ק המבורג הדפיסו קובץ אגרות מגאוני הזמן וקראוהו ספר דברי הברית ותלי”ת [ותודה לה' יתברך] פעל ישועות בקרב הארץ...” הגאון רבי מזל טוב מודינא [נפטר: תק”ץ בערך]: מגדולי רבני דורו ומרבני איטליה המפורסמים והמשיבים הגדולים בדורו. תלמידו הגדול של רבי ישמעאל הכהן בעל 'זרע אמת', מילא את מקום רבו כאב”ד מודינא עיר מולדתו. בעל מחבר 'פירור לחם' על ד' חלקי שו”ע, 'שערי דעה' כללים על הש”ס חידושים על תנ”ך ודרושים על התורה. נתפרסם מכתב תשובה ממנו בנוגע לנגינה בעוגב בתפילה בביהכנ”ס. בנו הוא רבי דוד זכות מודינא שמילא את מקום אביו במודינא בעל מחבר 'זכר דוד, 'לימודי ה” ועוד. רבו המובהק היה רבי ישמעאל הכהן בעל 'זרע אמת', שנפוליון בונפרטה שלח אליו את 12 השאלות הידועות והזמין אותו לאסיפת הנכבדים היהודים ולאסיפת ה”סנהדרין”, אולם מחמת גילו המבוגר נבצר ממנו להשתתף והוא שלח תחתיו את תלמידו רבי מזל טוב שהיה ממשתתפי אסיפת הרבנים (סנהדרין) בפריז. לאחר פטירתו ספד לו המרש”ג רבה של פדובה: ”קול ענות אנכי שומע במחנה העברים אשר בק”ק מודנא ואגפיה יע”א, קול ענות חלושה הלא נשמע וכל עין על זאת דמוע תדמע וכל הארץ בוכים קול גדול כי קדרה חמה קול שאון מעיר מודנא, אל הלקח ארון האלקים זה סיני ועוקר הרים הרב המובהק כמהר”ר מזל טוב מודנא תמ”ך זצוק”ל”. [ראה: אנציקלופדיה לחכמי איטליה, עמ' 322; ארזי הלבנון, עמ' 214; חכמי המזרח עמ', 122].