Bidspirit auction | 7 מכתבי רבנים חשובים, רבני

7 מכתבי רבנים חשובים, רבני ערים ומחברי ספרים 1. מכתב הלכתי בכשרות השוקולד רבי מנחם יהודה אושפיזאי רבה של רמת גן - תשל”ח  הרב מסביר לשואל ששוקלד פרוה המיור בבית חרושת עלית בארץ ישראל, אמנם מיוצר מרכיבים שאינם חלב, אולם הוא מיוצר במכונות המייצרות שוקולד חלבי, ולא ניתן להכשיר את המכונות, ולכן גם שוקולד מריר דינו כחלבי, ואין לאכול אותו יחד עם בשר.  2 מכתב ברכות מאת הרב יהושע נויברט, מחבר הספר הנודע שמירת שבת כהלכתה - ירושלים תשנ”ט 3. פסק דין כתוב וחתום בידי הרב יצחק ידידיה פרנקל רב ואב”ד בתל אביב 4. מכתב בקשת סיוע שנשלח על ידי המגיד הירושלמי רבי בן ציון יאדלר לעזרת תורה בארצות הברית לסייעו בחתונת בנו. מתחת המכתב נוסף מכתב המלצה של רבי דוב אליעזרוב, רבה של קטמון ודיין בבית הדין הרבני. 5. מכתב רבי אברהם אנגלרד - רב דקרית באבוב בת ים - תשל”א. 6. מכתב רבי נחום אתרוג - צפת תרפ”ו במכתב משבח את מוסדות צפת המחלקים תמיכה לכל נזקק, ומזמין את כל המבקרים לבוא ולראות את הנתונים. 7. מכתב בדברי תורה, מאת רבי שמואל צבי שפיטצער (בן רבי בנימין זאב הלוי), אל רבי אליהו מנחם גאיטיין אב”ד העדיאס [תקצ”ז-תרס”ב] - תלמיד ה'כתב סופר'. רבי אליהו מנחם היה נכדו וממלא מקומו של בעל 'כסף נבחר' על כללי הש”ס [ראה פריט 364]. במכתבו, משנת תרכ”ה, מציע הכותב לפני מחותנו מחידושיו במס' שבועות, ומבקש ממנו להתפלל על בריאותו.   רבי נחום אתרוג (תר”כ - תרצ”ח). ראב”ד עדת האשכנזים בצפת, ראש ישיבות ”הרידב”ז - תורת ארץ ישראל” ו”חתם סופר” בצפת, וממונה ראשי מטעם כולל רומניה. למד אצל דודו רבי לייב אתרוג ממנו קיבל את עיקר תורתו, ומאוחר יותר למד אצל הרידב”ז, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והשתקע בצפת. ייסד בצפת את התלמוד תורה וישיבת 'עץ הדר'. לאחר עליית הרידב”ז לארץ ישראל בשנת תרס”ה, ייסד בה את ישיבת ”תורת ארץ ישראל” עם כמאה תלמידים, ורבי נחום היה מראשי הישיבה. במקביל שימש רבי נחום גם כר”מ בישיבת ”חתם סופר” שעמדה בנשיאות רבי יצחק לייב סופר בנו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר. בשנת תרע”ח מונה רבי נחום לדיין בבית הדין האשכנזי בצפת, ולצידו ישבו הדיינים רבי אברהם לייב זילברמן (רב העיר) ורבי אפרים שרגא וינגוט. בהיותו המבוגר מבין השלושה מונה רבי נחום לראש בית הדין.  רבי אברהם אנגלרד מדאברא (תר”ע תשל”ו) היה רב ואב”ד דאברא, ולאחר השואה רבה של קריית באבוב בבת ים. נולד בסאניק, בגיל 13 נסע ללמוד בישיבתו של האדמו”ר מבאבוב רבי בן ציון הלברשטאם. בשנת תרצ”א סגר האדמו”ר את הישיבה עקב חובות כבדים, ושלח את רבי אברהם יחד עם עשרים בחורים ללמוד אצל רבי שמואל פירר אב”ד קרוסנו. לאחר תקופה חזר לעירו סאניק, קיבץ בחורים ופתח ישיבה. נשא את שיינדל בת רבי חיים ליברמן אב”ד דאברא, לעת זקנותו עבר לצאנז ואת הרבנות העביר לחתנו רבי אברהם. בשואה נרצחו רוב יהודי העיירה ורבי אברהם היה בין הבודדים ששרדו. בחודש אלול תרצ”ט כמה ימים לפני שפרצה המלחמה, ברח ללמברג שהיתה בשליטת הרוסים. אחר כמה חודשים אספו הרוסים את כל הפליטים והובילו אותם ברכבת לסיביר, שם הועסק בעבודת פרך. נזהר שם מלעשות מלאכה בשבת ובעקבות כך הושם במאסר. לאחר שנכווה ואושפז בבית החולים השתחרר חזרה למשפחתו. בשנת תש”ג גלה לעיר בוכרה שבאוזבקיסטן, דאג לחולי הטיפוס, ועסק בהבאת המתים לקבורה. בשנת תש”ו קיבל היתר לצאת לארץ ישראל, ומיד בבואו לירושלים פתח ישיבה ולימד תורה. בשנת תש”ח עבר לגור ביפו ופעל שם רבות לביצור הדת. התמנה לאב בית דין וראש ישיבה בקריית באבוב בבת ים. נפטר בח' בניסן תשל”ו.