Bidspirit auction | מכתב היסטורי מאת הגאון רבי

מכתב היסטורי מאת הגאון רבי הילל ויטקינד ראש ישיבת בית יוסף נבהרדוק - לונדון תרצ”ה - בדבר ייסוד ישיבות בארץ ישראל. נשלח לראשי אגודת ישראל בארץ ישראל, רבי משה בלוי ורבי משה פרוש, ומבקש מאיתם לעמוד על המשמר מול הנציב העליון שיתן אישור עליה לבחורי ישיבות לארץ ישראל, בתוך המכתב כותב רבי הילל ”הלא ידעתם שמצד אחר אין איש שם על לב לעליית בני הישיבות לארה”ק, וכמה רב התועלת לבנין התורה בארה”ק, וביחוד ממש ללימוד התורה והיראה והרבצת תורה ברבים, בטח ישאלו ממכם מקורי האספקה עבור העולים, אמנם בהסכמת מהר”י רוזנהיים והרי”מ לוין והסכמת גודמן והסכמתכם, יש להשיב בערבות שלכם, כי מי כמוכם יודעים שבעז”ה למרות הדוחק השורר בישיבות בכל זאת הן סובלות זאת בעצמן”     ניכר מהמכתב היות רבי הילל תלמיד הסבא מנובהרדוק, אשר מסר נפשו למען העמדת ישיבות וקיום התורה. מכתב היסטורי להקמת הישיבות בארץ ישראל לפני השואה. הגאון רבי הלל ויטקינד [תרנ”ט- תשל”ד], היה ממייסדי רשת ישיבות בית יוסף-נובהרדוק והיה מקורב מאוד לסבא מנובהרדוק, כפי שהעיד על עצמו שיצקתי על ידו שש שנים. בין השנים תרע”ח-תר”פ סייע בהקמה ובניהול סניפי הישיבה במוהלוב, ז'יטומיר, קוריסטשוב וקורסטן, ובשנת תרפ”א ייסד וניהל את הסניפים בוורשה, מלבה, וולוצלבק, פלוצק, פולטוסק, אוסטרובצה, וולודבה וקילצה. בשנת תרפ”ט עלה לארץ ישראל. כיהן כראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בתל אביב. ספרו מוסר התורה נדפס בירושלים בשנת תש”ד, ובו שיעוריו ודברי מוסר. לאחר פטירתו מונה תחתיו לראשות הישיבה חתנו הרב מרדכי מן, שכיהן עד אז כר”מ בישיבה. שח נכדו הגאון רבי שמשון פינקוס: יום אחד נכנסו זקני הגאון רבי הלל ויטקינד ומלווהו לביתו של גביר בעל שם עולמי שהיה מתומכי ישיבתו. והנה להפתעתם, על קיר חדר קבלת הקהל התנוססה תמונה לא צנועה. רבי הלל לא היסס, קנאת ה' בערה בו. הוא ניגש אל הקיר, תלש את התמונה, קרעה לגזרים והשליכה לפח המעוצב שניצב בצידי החדר. הגביר נכנס לחדר והבחין מיד שמשהו גדול נעלם מהקיר… הוא הבין, ופנה לרבי הלל ואמר: ”לא יפה מה שנעשה כאן”… החזיר לו רבי הלל בתמיהה מיניה וביה: ”וכי יפה מה שנעשה, לשטוח על הקיר תמונה כזאת?!” תמה העשיר: ”אבל מדוע לא שאלת אותי קודם?” ורבי הלל החזיר לו בתמיהה: ”והאם אתה שאלת אותי לפני שתלית את התמונה?” [כלומר – אתה סבור שאני הוא המזיק לך בקריעת התמונה, אך הרי אתה מזיק לי בתלייתה במקום המיועד לאורחים]. הבחור שהיה עד לאירוע, היה המום. אך תדהמתו גדלה שבעתיים כאשר לאחר דקות ספורות כתב הנדיב צ'ק על סכום גדול יותר מכל הפעמים בעבר.