עותק מיוחס. ספר המקנה. פרעשבורג. חתימות וחותמות רבניות.

עותק מיוחס. ספר המקנה. פרעשבורג. חתימות וחותמות רבניות.

ספר המקנה לרבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש. מהדורה ראשונה. פרשבורג - פאקש, תרל"ז - תרמ"ד. 

1. ספר המקנה, "מסודר ע"פ כללים ופרטים על מקנה וקנין... וכלל גדול עם פרטיו על כל דיני בני נח. ונלוה בהקדמת הספר קונטרס אגדה המכונה בשם תמר דבורה...". מאת רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש - חלק ראשון מהדורה ראשונה. פרשבורג. תרל"ז. 

2. ספר המקנה, חלק שני. פרשבורג, תר"מ.

בסוף ההקדמה חותמת המחבר: רבי מרדכי פישל סופר. 

רישומי בעלות:

1. דוד פערנכאך.

2. ישראל יצחק זלאטאווסקי לאדז.

3. "הספר הזה שייך להרב... מוהר"ם הלברשטאם שליט"א רב שני דק"ק סטראפקאב".

 

חותמות:

1. מרדכי לעבאוויטש דיין דק"ק ברטיסלבא.

2. תיקון ספרים דאלכסנדר חסידים פה ווילקא.   

מצב: בינוני. 

*** 

רבי מנחם מנדל הלברשטאם (תרל"ה - תשי"ד) היה האדמו"ר השני מסטרופקוב.

נולד כבן בכור לרבי אברהם שלום הלברשטאם האדמו"ר הראשון מסטרופקוב, ולחיה יהודית בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ מלינסק. כסנדק בברית המילה שלו שימש רבי חיים הלברשטאם (ה"דברי חיים") מצאנז, הוא נקרא על שם סבו רבי מנחם מנדל מלינסק.

בילדותו התייתם מאמו ונתגדל בבית זקינו משינאווא, בבחרותו קיבל סמיכה מהרב שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא, נישא לאסתר בת הרב יעקב קופל פרנס מראשי הקהל בגארליץ וחתן הרב רבי יוסף זאב מקשאנוב נכדו של הדברי חיים מצאנז.

בשנת ה'תרע"ט הוכתר על ידי אביו לרב הצעיר בסטרופקוב והקים ישיבה לבחורים שבה העביר מדי יום שני שיעורים, בעיון ובבקיאות. לאחר פטירת אביו בקיץ ה'ת"ש, הוכתר לממלא מקום אביו כאדמו"ר מסטרופקוב. הוא שרד את ימי שואת יהודי הונגריה, בתחילת שנת תש"ה הסתתר בבונקר בפרשבורג, כשהוא מבטיח בכתב שכל יושבי הבונקר ינצלו כפי שאכן קרה. במלחמה איבד את כל משפחתו מלבד נכדה אחת שהקימה משפחה לאחר המלחמה, בחודש אייר תש"ה הגיע לציריך שבשווייץ, לאחר סיום המלחמה היגר לארצות הברית בחנוכה ה'תש"ז. עם הגעתו החל בשיקום החסידות בבית המדרש שהקים בשכונת ויליאמסבורג. כמו אביו נודע כבעל מופת ורבים שיחרו לפתחו. הוא נישא בשנית לבריינדל בת הרב שלמה ברוך פראגר אב"ד פטרוואסלע ונכד המהר"ם שיק.

בשנת תשי"ב הדרדר מצב בריאותו, ונפטר בו' באייר ה'תשי"ד. ארונו הובא ארצה והוא נטמן בח' באייר בהר המנוחות. רמ"מ לא השאיר אחריו צאצאים שיכלו לשמש תחתיו בהנהגת החסידות ולאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחותו רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם.

חלק מדברי תורתו נדפסו בשנת תשט"ז בספר "דברי מנחם". בשנת תשע"ט יצא בהוצאה חדשה עם קורות חייו ועוד.

משפחתו

לרמ"מ הלברשטאם ולאשתו הראשונה אסתר היו ששה בנים ושתי בנות, בניו וכלותיו, בנותיו וחתניו נרצחו כולם במהלך שואת יהודי אירופה. שרדה רק נכדה אחת שליוותה אותו במשך כל שנות המלחמה.

כמה מבניו שירתו עד מותם בתפקידים רבניים:

רבי דוד - אב"ד בדאברא.

רבי יחזקאל שרגא - אב"ד בווארנוב.

רבי אברהם נפתלי - דיין ומו"צ בסאטמר.