16 Petach Tikva Street, Jerusalem, Israel
Terms of sale
View demo
The auction has ended
|
LOT 62:
תצלום יחיד מסוגו של גיבורי ניל"י: שרה אהרנסון, בחברת שניים מראשי המחתרת: יוסף לישנסקי ולוי יצחק שניאורסון - קהיר, 1917
more...
|
|
|
Sold for: $480
Start price:
$
300
Estimated price :
$500 - $600
Buyer's Premium: 20%
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
תצלום יחיד מסוגו של גיבורי ניל"י: שרה אהרנסון, בחברת שניים מראשי המחתרת: יוסף לישנסקי ולוי יצחק שניאורסון - קהיר, 1917
תצלום סטודיו בו נראים שרה אהרנסון גיבורת ניל"י עם שני חבריה למחתרת: יוסף לישנסקי (משמאל) וליובה שניאורסון (מימין).
התמונה צולמה בעת ביקורם בקהיר ב-1917. חותמת: anglo – Russian studio. זו היתה שנתם האחרונה של שרה ולישנסקי.
בהיותה במצרים יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של התורכים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה, ואז נתפסה על ידי התורכים.
גודל התצלום: 13x8.5 ס"מ.
רקע היסטורי:
מחתרת ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.
שרה אהרנסון "גיבורת ניל"י" (1890 - 1917) הייתה מראשי מחתרת ניל"י. היא נתפסה על ידי התורכים, ונחקרה בעינויים על מנת שתספר על מיקומו של יוסף לישנסקי (שברח לכרמל). לאחר שנשברה מהעינויים, התאבדה באמצעות אקדחה.
שרה הפך לסמל לאומי של גבורה והקרבה למען העם. היא הונצחה בבית שבו גרה והתאבדה בזכרון יעקב, שהפך למוזיאון המספר את תולדות בני משפחת אהרנסון ותולדות מחתרת ניל"י.
יוסף לישַנסקי (1890 - 16 בדצמבר 1917), מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן. נידון לעונש מוות על ידי הטורקים והוצא להורג בתלייה בדמשק.
לוי יצחק (ליובה) שניאורסון (26 בנובמבר 1888–1975) היה איש מחתרת ניל"י, ומעריצה הגדול של שרה אהרנסון. נענה לקריאת לידידו הקרוב ובן-מושבתו אבשלום פיינברג והצטרף לקבוצת המחתרת העברית ניל"י. שניאורסון נמנה עם קבוצת המייסדים של ניל"י והיה פעיל מרכזי בפעילות הרשת. בשנת 1916 שהה ליובה שניאורסון באיסטנבול במסגרת פעילותו המחתרתית.
שניאורסון הוא זה שטבע את השם ניל"י. באחת ההפלגות, ב-19 בפברואר 1917, ישב שניאורסון על הסיפון ועלעל בתנ"ך כשאהרן אהרנסון שוחח עם קצין בריטי, שהציע שבמפגש אנשי הרשת עם היורדים מהאונייה יזדהו הדדית, כדי למנוע טעויות. אהרנסון ביקש משניאורסון להציע סיסמה, ושניאורסון הציע את ראשי התיבות של הפסוק שהיה לנגד עיניו: "נצח ישראל לא ישקר" (שמואל א' טו כט). הסיסמה מצאה חן בעיני אהרנסון, והיא נקבעה להיות 'ניל"י'.
שניאורסון ריכז מידע מודיעיני שהתקבל מסוכנים שפעלו ברחבי הארץ ובארצות השכנות. המידע עסק בתנועות הצבא העות'מאני, במצבם הכלכלי והמוראלי של החיילים, וכן בתנועות של הצבאות האחרים באזור, בעיקר הצבא הגרמני. שניאורסון עסק גם בהכשרת סוכני שטח.
מצב טוב. הסבר בעפרון בגב התצלום.
התמונה צולמה בעת ביקורם בקהיר ב-1917. חותמת: anglo – Russian studio. זו היתה שנתם האחרונה של שרה ולישנסקי.
בהיותה במצרים יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של התורכים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה, ואז נתפסה על ידי התורכים.
גודל התצלום: 13x8.5 ס"מ.
רקע היסטורי:
מחתרת ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.
שרה אהרנסון "גיבורת ניל"י" (1890 - 1917) הייתה מראשי מחתרת ניל"י. היא נתפסה על ידי התורכים, ונחקרה בעינויים על מנת שתספר על מיקומו של יוסף לישנסקי (שברח לכרמל). לאחר שנשברה מהעינויים, התאבדה באמצעות אקדחה.
שרה הפך לסמל לאומי של גבורה והקרבה למען העם. היא הונצחה בבית שבו גרה והתאבדה בזכרון יעקב, שהפך למוזיאון המספר את תולדות בני משפחת אהרנסון ותולדות מחתרת ניל"י.
יוסף לישַנסקי (1890 - 16 בדצמבר 1917), מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן. נידון לעונש מוות על ידי הטורקים והוצא להורג בתלייה בדמשק.
לוי יצחק (ליובה) שניאורסון (26 בנובמבר 1888–1975) היה איש מחתרת ניל"י, ומעריצה הגדול של שרה אהרנסון. נענה לקריאת לידידו הקרוב ובן-מושבתו אבשלום פיינברג והצטרף לקבוצת המחתרת העברית ניל"י. שניאורסון נמנה עם קבוצת המייסדים של ניל"י והיה פעיל מרכזי בפעילות הרשת. בשנת 1916 שהה ליובה שניאורסון באיסטנבול במסגרת פעילותו המחתרתית.
שניאורסון הוא זה שטבע את השם ניל"י. באחת ההפלגות, ב-19 בפברואר 1917, ישב שניאורסון על הסיפון ועלעל בתנ"ך כשאהרן אהרנסון שוחח עם קצין בריטי, שהציע שבמפגש אנשי הרשת עם היורדים מהאונייה יזדהו הדדית, כדי למנוע טעויות. אהרנסון ביקש משניאורסון להציע סיסמה, ושניאורסון הציע את ראשי התיבות של הפסוק שהיה לנגד עיניו: "נצח ישראל לא ישקר" (שמואל א' טו כט). הסיסמה מצאה חן בעיני אהרנסון, והיא נקבעה להיות 'ניל"י'.
שניאורסון ריכז מידע מודיעיני שהתקבל מסוכנים שפעלו ברחבי הארץ ובארצות השכנות. המידע עסק בתנועות הצבא העות'מאני, במצבם הכלכלי והמוראלי של החיילים, וכן בתנועות של הצבאות האחרים באזור, בעיקר הצבא הגרמני. שניאורסון עסק גם בהכשרת סוכני שטח.
מצב טוב. הסבר בעפרון בגב התצלום.
